הערה לסעיפי היריון והנקה
המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.
האם התרופה מותרת בהיריון?
ולסרטן אינה מומלצת בשלבים המוקדמים של
ההיריון ואסורה לשימוש לאחר החודש השלישי להיריון שכן היא עלולה לגרום נזק לכליות של העובר. על אישה הרה וכן על אישה שמתכננת היריון לפנות לרופא המטפל ולהתייעץ איתו בנוגע לטיפול תרופתי חלופי.
האם התרופה מותרת בהנקה?
אין מידע בנוגע לבטיחות התרופה בתקופת ההנקה. מומלץ
להימנע מהשימוש בה בתקופת ההנקה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לטיפול תרופתי אחר
שיתאים לתקופת ההנקה.
האם מותר לשתות אלכוהול כשמטופלים בתרופה?
שתיית אלכוהול עלולה להשפיע על איזון לחץ הדם. מומלץ להימנע מצריכה מוגברת של
אלכוהול בעת שמטופלים בתרופה הזאת.
האם מותר לנהוג כשמטופלים בתרופה?
ולסרטן עלולה לגרום לעיתים לסחרחורות ולירידה בלחץ
הדם. מותר לנהוג רק לאחר שמוודאים שהתרופה אינה גורמת לתופעות הלוואי האלה.
מתי אסור להשתמש?
• אם קיימת רגישות־יתר
לאחד או יותר ממרכיבי התכשיר.
• החל מהחודש השלישי להיריון (מומלץ להימנע משימוש בוולסרטן גם בשלושת החודשים הראשונים של
ההיריון).
• במקרה של מחלת כבד פעילה (כמו אי־ספיקת
כבד חמורה) ובמקרה של חסימה בדרכי המרה.
• בשילוב עם התרופה
אליסקירן (אליסקירן שוּוקה בעבר בישראל, אך השיווק שלה הופסק בגלל החשש לפגיעה בכליות כשהיא ניתנת לחולי סוכרת ולמי שסובלים מאי־ספיקת כליות).
• לפני
גיל 18 שנים.
אזהרות חשובות
• ההיסטוריה הרפואית. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא או לרוקח על ההיסטוריה הרפואית: מצבים רפואיים ומחלות בהווה ובעבר. כמו כן יש לדווח להם על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.
• מעקב רפואי. לפני השימוש בתרופה ובמהלך השימוש בה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. הרופא ינחה לעשות בדיקות דם סדירות ויעקוב אחרי לחץ הדם והדופק. ייתכן שהוא ימליץ לעשות בדיקות נוספות כמו אקו לב ואק"ג.
• מחלות כבד ובהן אי־ספיקת כבד. אם סובלים ממחלת כבד ובכלל זה מאי־ספיקת כבד, יש לדווח על כך לרופא המטפל. ניתן להשתמש בוולסרטן במקרים של אי־ספיקת כבד בדרגה קלה ומתונה, אך אסור להשתמש בה במקרים של אי־ספיקת כבד חמורה וכן במקרים של מחלת כבד פעילה או של חסימה בדרכי המרה.
• אי־ספיקת כליות. אם סובלים מאי־ספיקת כליות, יש לדווח על כך לרופא המטפל. ניתן להשתמש בתרופה במקרים של אי־ספיקת כליות, אך הרופא צפוי לעקוב באופן קבוע אחרי תוצאותיהן של בדיקות דם. במיוחד הוא צפוי להתעניין ברמות הקריאטינין והמלחים בדם. הרופא עשוי לאשר למטופלי דיאליזה להשתמש בתרופה, אך במקרה כזה הוא צפוי לעקוב באופן קבוע אחרי רמות האשלגן בדם.
• התיייבשות. יש לדווח לרופא המטפל אם סובלים מהקאות, משלשולים מרובים או ממחלת חום. הסיבה: המצבים האלה מעלים את הסיכון להתייבשות ולהחמרה בתפקוד הכליות בעת נטילת ולסרטן. גם שילוב של ולסרטן ושל מינונים גבוהים של תרופות שגורמות להפרשת שתן (כמו פורוסמיד) מעלה את הסיכון להתייבשות ולהחמרה בתפקוד הכליות. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
• עלייה ברמות האשלגן בדם. נטילת התרופה עלולה לגרום לעלייה ברמות האשלגן בדם, ולכן בעת שמטופלים בה יש לעשות בדיקות דם תקופתיות. אלה הם גורמי הסיכון שמעלים את הסיכון לעלייה ברמות האשלגן בדם: אי־ספיקת כליות, סוכרת, נטילת תרופות נוספות שמעלות את רמות האשלגן בדם, צריכה של מלח דל נתרן ועשיר באשלגן. מומלץ להימנע מצריכת מלח כזה בעת שמטופלים בתרופה הזאת.
• אנגיואדמה. השימוש בתרופה עלול לגרום לעיתים נדירות לאנגיואדמה שהיא תגובה אלרגית המתבטאת בנפיחות של הרקמות שמתחת לעור, בעיקר באיברים הבאים: השפתיים, העפעפיים, הפנים, הפה, הלשון, הידיים.
לעיתים עלולה להופיע נפיחות גם בכפות הרגליים ובאיברי המין (שק האשכים).
לעיתים עלולה אנגיואדמה לבוא לידי ביטוי בעור נפוח, מגורה ומגרד כמו באורטיקריה (חרלת). אנגיודמה עלולה להיות מצב מסכן חיים, ולכן חשוב לזהות אותה בזמן ולפנות מייד לרופא.
יש לדווח לרופא אם ההיסטוריה הרפואית כוללת אנגיואדמה ובעיקר אנגיואדמה על רקע נטילת תרופות מהמשפחה של מעכבי ACE כמו רמיפריל ואנלפריל.
• אלדוסטרוניזם. אם סובלים מאלדוסטרוניזם (מצב שבו יש הפרשה מוגברת של ההורמון אלדוסטרון מבלוטת יותרת הכליה) יש לדווח על כך לרופא המטפל. מומלץ להימנע ממטילת ולסרטן אם סובלים מאלדוסטרוניזם.
• נשים בגיל הפוריות. אישה בגיל הפוריות שמתכננת היריון או מגלה שהיא בהיריון צריכה לדווח על כך לרופא המטפל. התרופה אינה מומלצת בשלבים המוקדמים של ההיריון, ואסור להשתמש בה לאחר החודש השלישי להיריון מאחר שהיא עלולה לגרום אז נזק חמור לעובר. כמו כן התרופה אינה מומלצת בתקופת ההנקה.
• תגובות בין־תרופתיות. ייתכנו תגובות בין־תרופתיות רבות. קיימות תרופות שאסור לשלב עם ולסרטן, וקיימות תרופות שהרופא יאשר את השילוב, אך יעקוב אחרי לחץ הדם ואחרי תוצאותיהן של בדיקות דם. מידע מפורט מובא בסעיף "תגובות בין־תרופתיות".
מהן תופעות הלוואי האפשריות?
תופעות לוואי המחייבות לפנות לרופא המטפל
תופעות הלוואי האלה הן ברובן לא שכיחות ואף נדירות, אך עלולות להיות מסוכנות:
• תופעות לוואי של רגישות־יתר: תופעות לוואי בעור (כמו פריחה, נפיחות, אדמומיות, גרד, הופעת שלפוחיות, קילופים), קוצר נשימה, צפצופים בנשימה, קשיי נשימה, לחץ בחזה או בגרון, התנפחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפה, הפנים, השפתיים, הלשון, העפעפיים. לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גבוה.
• תופעות לוואי המעידות
על אנגיודמה כמו נפיחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: השפתיים, העפעפיים, הפנים, הפה, הלשון, הידיים. לעיתים
עלולה להופיע נפיחות גם בכפות הרגליים ובאיברי המין (שק האשכים). נפיחות בגרון
עלולה לגרום לחנק.
• תסמינים של אי־ספיקת
כליות כמו קושי במתן שתן, אי־מתן שתן, הופעת דם בשתן, הופעת בצקות בגפיים.
• תסמינים של אי־ספיקת
כבד כמו חולשה ניכרת, בחילות והקאות, חוסר תיאבון, שתן כהה, צואה בהירה, הצהבה של
החלק הלבן בעיניים או הצהבה של העור (צהבת).
• תסמינים של עלייה
ברמות האשלגן בדם כמו דופק לב מהיר, חולשה, סחרחורות, הרגשת עילפון.
• סחרחורות קשות.
• עילפון.
תופעות לוואי שכיחות
סחרחורות, חולשה, לחץ
דם נמוך, ירידה בתפקודי הכליות.
תופעות לוואי לא
שכיחות
כאבים או עוויתות
בשרירים, הפרעות בקצב הלב, קוצר נשימה, קשיי נשימה בזמן שכיבה, בצקות בגפיים, כאבי ראש, שיעול, כאבי בטן, בחילות, שלשולים, עייפות, חולשה.
תופעות לוואי נדירות
אנגיואדמה,
פריחה בעור, שלפוחיות בעור, סרפדת (אורטיקריה), מחלת כבד, אי־ספיקת כבד, אי־ספיקת
כליות, תסמינים כמו של שפעת, ירידה במספריהם של תאי הדם הלבנים ועלייה בסיכון לזיהומים,
ירידה במספריהן של טסיות הדם ועלייה בדימומים, ירידה ברמות ההמוגלובין וכדוריות הדם
האדומות (אנמיה, המלוּוה בעייפות, בחולשה, בחוסר אנרגיה ובחיוורון), כיבים בחלל הפה,
נפיחות בבלוטות הלימפה, רמות גבוהות של אשלגן בדם, רמות נמוכות של נתרן בדם.
תגובות בין תרופתיות
לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.
תרופות שאסור ליטול עם ולסרטן
• אליסקירן, תרופה ששוּוקה בעבר בישראל לטיפול בלחץ דם גבוה. השיווק שלה הופסק בגלל החשש שהיא פוגעת בכליות.
• אנטרסטו. השילוב עם ולסרטן אינו מקובל משום שהוא עלול לגרום לירידה משמעותית בלחץ הדם וכן הוא עלול לגרום למינונים גבוהים מדי של ולסרטן בדם, לירידה בתפקוד הכליות ולעלייה ברמות האשלגן בדם.
תרופות שלא מומלץ לשלב עם ולסרטן
תרופות מהמשפחה של מעכבי ACE לטיפול בלחץ דם גבוה ובאי־ספיקת לב כמו רמיפריל ואנלפריל. בעבר היה מקובל לתת את השילוב הזה כדי למנוע מחלות לב, אך התברר שהוא מעלה את הסיכון לאי־ספיקת כליות ולעלייה ברמות האשלגן בדם.
תרופות שניתן לשלב עם ולסרטן, אך דורשות מעקב רפואי
• תרופות מהמשפחה של MRA לטיפול בלחץ דם גבוה ובאי־ספיקת לב כמו ספירונולקטון ואפלרנון. השילוב עלול להעלות את רמות האשלגן בדם. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב, ובמקרה כזה הוא צפוי לעקוב אחרי תוצאותיהן של בדיקות דם.
• משתנים אוצרי אשלגן כמו אמילוריד. השילוב עלול להעלות את רמות האשלגן בדם. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב ובמקרה כזה הוא יעקוב אחרי תוצאותיהן של בדיקות דם.
• תרופות מהמשפחה של NSAID לטיפול בדלקות ובכאבים כמו נפרוקסן. השילוב מעלה את הסיכון לאי־ספיקת כליות. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשילוב.
• תרופות אחרות לטיפול בלחץ דם גבוה. במקרים רבים מקובל לשלב את ולסרטן עם תרופות אחרות ללחץ דם גבוה. השילוב עלול לגרום לעיתים ללחץ דם נמוך, ולכן הרופא יאשר את השילוב, אך יעקוב אחרי לחץ הדם והדופק.
• ליתיום, תרופה לטיפול במחלות פסיכיאטריות. השילוב עלול לגרום לרעילות ליתיום. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשילוב. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב, ובמקרה כזה הוא יעקוב אחרי רמות הליתיום בדם.
• ציקלוספורין, תרופה לדיכוי של מערכת החיסון (ניתנת, בין היתר, למושתלי איברים). השילוב עם ולסרטן מעלה את הסיכון לעלייה ברמות האשלגן בדם ולירידה בתפקודי הכליות. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב, ובמקרה כזה הוא צפוי לעקוב אחרי תוצאותיהן של בדיקות דם.
• תרופות לטיפול בנשאי HIV. השילוב עם חלק מהתרופות לטיפול בנשאי HIV עלול להעלות את רמות הוולסרטן בדם ובכך להעלות את הסיכון לתופעות לוואי. במרבית המקרים ניתן לשלב תרופות לטיפול בנשאי HIV יחד עם ולסרטן. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשילוב.
• הפרין ותרופות נוגדות קרישה ממשפחת LMWH כמו קלקסן. השילוב מעלה את הסיכון לעלייה ברמות האשלגן בדם. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב, ובמקרה כזה הוא צפוי לעקוב אחרי תוצאותיהן של בדיקות דם.
• מלחי אשלגן, כמו אשלגן כלוריד ואשלגן גלוקונט. השילוב מעלה את הסיכון לעלייה ברמות אשלגן בדם. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשילוב. ייתכן שהרופא יאשר את השילוב לתקופה קצרה, ובמקרה כזה הוא צפוי לעקוב אחרי רמות האשלגן בדם.
אינטראקציות עם מזון ועם תוספי תזונה
• מלח דל נתרן ועשיר באשלגן. צריכה של תחליפי מלח עלולה לגרום לעלייה משמעותית ברמות האשלגן בדם. מומלץ להימנע מהשילוב עם ולסרטן.
• צמחי מרפא כמו ג'ינסנג עלולים להעלות את לחץ הדם ובכך להפחית מיעילות הוולסרטן. יש להתייעץ עם הרופא או עם הרוקח בנוגע לשילוב.
