ציסטה בעור

מה זה?

ציסטה בעור (ציסטה אפידרמלית או ציסטה חלבית, באנגלית: Epidermoid cyst או Sebaceous cyst) היא קשרית (רקמה קטנה ומעוגלת) רכה, לעיתים עם פתח מרכזי קטן בחלק העליון של הציסטה.

זה מסוכן?

ציסטה בעור היא תופעה שפירה לחלוטין ושכיחה מאוד שיכולה להופיע על פני כל הגוף, בין היתר במפשעה, בבית השחי, בגב ובפנים.

ממה נגרמת ציסטה בעור?

ציסטה נוצרת מתוך העור עצמו, והמעטפת שלה בנויה כמו העור. הציסטה מכילה נוזל חלבי־שמנוני ומכוסה במעטפת שמכונה "אפיתל קשקשי". מקורה הוא בזקיקי השיער של העור.

ציסטות נוצרות לעיתים עקב חבלה קלה שנגרמה לעור או שהן נוצרות באופן משני לקומדון ("ראש שחור" או "ראש לבן" - הנגע שאופייני לאקנה). עם זאת, לא ידוע מדוע חבלה מסוימת או קומדון מסוים הופכים לציסטות, ואילו חבלה אחרת או קומדון אחר חולפים ונעלמים בלי להשאיר "מזכרת" כזאת.

יתר על כן, ציסטה עלולה להופיע בלי שקדמו לה חבלה או קומדון. בקיצור: הסיבה להיווצרות ציסטה בעור היא עדיין - במידה רבה - בגדר תעלומה.

לעיתים רחוקות מאוד עלולות ציסטות לבטא מצבים נדירים כמו תסמונת גרדנר (בתסמונת הזאת מופיעות ציסטות רבות במקומות חריגים - בגפיים, בפנים, באוזניים ובגב. בתסמונת הזאת מופיעים - נוסף על הציסטות הרבות - גם פוליפים רבים במעי. כמו כן מתלוות אליה תופעות רפואיות נוספות).

מהם התסמינים של ציסטה בעור?

הציסטה יכולה להיות בגדלים שונים - החל מכמה מילימטרים וכלה בכמה סנטימטרים - והצבע שלה במקרים רבים הוא כצבע העור.

התסמין המרכזי של הציסטה הוא המראה שלה: גוש רך שאינו כואב. 

במקרים נדירים עלולות הציסטות להזדהם. כאשר הציסטות מזדהמות, הן נעשות רגישות וכואבות, הן גדלות ומקבלות גוון אדום (בין אדמדם לאדום עז). במצב כזה הציסטה לעיתים נבקעת ומפרישה נוזל בעל ריח רע. זיהום כזה עלול לגרום לחום גבוה ולהרגשה כללית רעה. 

מהם סימני האזהרה שמחייבים לפנות מייד לרופא?

בכל מקרה שבו ציסטה בעור מתחילה לגדול או להכאיב, יש לגשת לבדיקת רופא. לפעמים מדובר בנגע דמוי ציסטה שעלול להיות מסוכן, ולכן חשוב להיבדק.

מהו ההבדל בין ליפומה לבין ציסטה? 

ליפומה היא גידול שפיר (לא סרטני) של תאי שומן בעור, ואילו ציסטה היא רקמת עור שמכילה חֵלֶב. 

חוץ מההבדל הזה הדמיון ביניהן רב: המראה שלהן דומה (בשני המקרים מדובר בקשריות רכות ולא כואבות על העור); בשני המקרים מדובר במצבים שפירים שאינם מחייבים ניתוח; בשני המקרים יש לפנות לרופא אם קיימת גדילה מהירה של הנגעים או שהם כואבים. אלה הם סימני אזהרה שיש לברר אם אינם מעידים על מצבים רפואיים אחרים הדומים לליפומה או לציסטה.

איך מאבחנים ציסטה בעור?

האבחנה היא קלינית (בדיקה של הרופא), ולרוב אין צורך בביופסיה. זו נדרשת רק במקרים חריגים, כשאופי הציסטה אינו ברור לגמרי.

איך מטפלים בציסטה בעור?

עקרונית, אין צורך לטפל בציסטה, שכן היא אינה מזיקה.  

כאשר ציסטה מזדהמת, מומלץ לטפל בה באמצעות נטילת אנטיביוטיקה בכדורים או בכמוסות, למשל בכמוסות צפוויט (השם הגנרי: צפלקסין). האנטיביוטיקה מטפלת בזיהום - בתוך ימים ספורים ולכל היותר בתוך שבועיים - אך כמובן אינה מעלימה את הציסטה. 

אם הציסטה מפריעה מהבחינה האסתטית, הטיפול בה הוא כריתה כירורגית הנעשית לרוב בהרדמה מקומית. את הכריתה עושה רופא כירורג. 

זוהי פעולה פשוטה יחסית: לאחר הרדמת המקום חותך הרופא את העור מעל הציסטה, מפריד את הציסטה מרקמת העור שבה היא נמצאת ומוציא אותה החוצה. בסיום הפעולה הוא תופר את החתך בעור.

האם המטופל עצמו יכול "לפוצץ" את הציסטה?

בדרך כלל הדבר אינו אפשרי, שכן התוכן של הציסטה מכוסה בשכבה עבה של עור. בכל מקרה מומלץ שלא לעשות זאת שכן מדובר בפעולה שעלולה לזהם את הציסטה ולגרום להצטלקות ולפיגמנטציה שלה.

האם ציסטות יכולות להיעלם מעצמן?

הציסטות יכולות להישאר יציבות, לגדול באופן הדרגתי, להפוך לדלקתיות ולבקוע, ובמקרים מסוימים הן גם עשויות להיספג ולהיעלם מעצמן. לרופא אין שום אפשרות לדעת מראש כיצד תתנהג הציסטה - אם היא תגדל או תקטן במשך השנים. 

הציסטה עלולה לחזור?

במקום שבו הייתה ציסטה ונעלמה (בעקבות כריתה או בקיעה עצמונית לאחר דלקת) יכולה לצמוח שוב ציסטה, אם יש נסיבות המעודדות זאת כמו פגיעה בעור או אקנה, אך גם ללא כל סיבה ספציפית הנראית לעין.

כמו כן יכולות להיווצר ציסטות במקומות אחרים בגוף - בין אם בגלל סיבה מוכרת (כמו חבלה קלה) ובין אם ללא סיבה נראית לעין. 

פרופ' ארנון כהן הוא מומחה ברפואת עור ומין בכללית