ויטמין B12 (באנגלית: Vitamin B12) הוא רכיב תזונתי חיוני לגוף האדם. לוויטמין B12, השייך למשפחת ויטמיני B, יש תפקידים חשובים בייצור של כדוריות דם אדומות ושל תאי דם נוספים, בתפקוד תקין של מערכת העצבים ובבנייה של ה־DNA.
הגוף שלנו אינו מסוגל לייצר ויטמין B12 בכוחות עצמו, ואפשר להשיג אותו בעיקר בתזונה מהחי. אנשים בכל הגילים (תינוקות, ילדים, מתבגרים, מבוגרים, נשים הרות ומיניקות וקשישים) זקוקים לכמות מספקת שלו במזון או בתוספים.
למרות חשיבותו של הוויטמין הזה, חוסר בוויטמין B12 הוא תופעה שכיחה בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט.
אילו מאכלים מכילים ויטמין B12?
כאמור, האדם אינו מסוגל לייצר ויטמין B12, והוא צריך לקבל אותו במסגרת התפריט.
ויטמין B12 נמצא במזונות שמקורם בבעלי חיים כמו בשר בקר, עופות, דגים, ביצים, חלב ומוצרי חלב.
האם יש מאכלים מהצומח שמכילים B12?
חשוב לדעת שוויטמין B12 אינו מופיע במאכלים מהצומח. עם זאת, נמכרים מזונות מהצומח שהועשרו בוויטמין הזה, למשל דגני בוקר. גם שמרי בירה עשויים להכיל כמות קטנה של ויטמין B12.
תכולת ויטמין B12 בכמה סוגי מזונות לדוגמה
(הנתונים מבוססים על אתר המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית)
סוג המזון
| תכולת הוויטמין B12 המשוערת (במיקרוגרם) ל־100 גרם מוצר
|
כבד בקר מבושל
| 83.2
|
דג סלמון מבושל
| 4.1 עד 6.4
|
גבינת אמנטל
| 3.2
|
טונה בהירה, משומרת במים
| 2.9
|
אומצת בקר צלויה
| 1.6 |
ביצה קשה
| 0.9
|
חלב דל־שומן
| 0.5
|
יוגורט עם פרי, דל־שומן
| 0.5
|
חזה עוף צלוי
| 0.35
|
שמרים תזונתיים שמועשרים ב־100% מהצריכה היומית של B12
| 16
|
דגני בוקר שמועשרים ב־25% מהצריכה היומית של B12
| 2
|
איך מאבחנים חוסר בוויטמין B12?
האבחנה נעשית באמצעות בדיקת דם פשוטה המודדת את רמות הוויטמין B12 בדם.
נוסף על הבדיקה הזאת עשוי הרופא להמליץ גם על ספירת דם כדי לעמוד על מספריהם של תאי הדם השונים. אם קיים חשש לאנמיה, ימליץ הרופא גם על בדיקות של רמות הברזל ושל רמות החומצה הפולית בדם.
במקרים מסוימים שבהם מתגלה חוסר בוויטמין B12, ובמיוחד במקרים שבהם קיים חשש לאנמיה ממארת, ימליץ הרופא על בדיקות נוספות כמו בדיקת MMA (חומצה מתיל מלנולית), בדיקה לנוכחות נוגדנים לפקטור הפנימי ומבחנים נוספים בהתאם לשיקול דעתו.
מה עלול לקרות כתוצאה ממחסור בוויטמין B12?
חוסר בוויטמין B12 (באנגלית: Vitamin B12 Deficiency) עלול להוביל לאנמיה - מצב שבו כדוריות הדם האדומות אינן מיוצרות ביעילות, מה שגורם למחסור בחמצן ובאנרגיה בתאי הגוף. אנשים שסובלים מאנמיה נעשים חלשים, עייפים, חיוורים, חסרי מרץ ולעיתים גם רגישים מאוד לקור. אנמיה חמורה עלולה לגרום להפרעות בקצב הלב ולדופק מהיר.
כאשר האנמיה נגרמת כתוצאה מרמות נמוכות של B12 היא נקראת אנמיה מגלובלסטית, והיא מתאפיינת בכדוריות דם אדומות נפוחות מהרגיל. לעיתים אנמיה מגלובלסטית מלוּוה גם בחוסר בחומצה פולית (ויטמין B9).
מחסור חמור בוויטמין B12 עלול לגרום לנוירופתיה, מצב שבו יש פגיעה בתאי עצב ובתפקוד התקין שלהם. מי שלוקים בנוירופתיה עלולים לסבול מכאבים, מחוסר תחושה, מתחושות של עקצוץ, של נימול, של בעירה או של דקירות בקצות העצבים ברחבי הגוף ובעיקר בידיים וברגליים.
נוסף על כל אלה התברר שמחסור בוויטמין B12 קשור לסיכון לפתח דמנציה בגיל מבוגר, וכן התברר שמחסור כזה גורם לדיכאון, לבלבול, להפרעות בזיכרון ולכאבים בחלל הפה ובלשון.
ומה באשר לתינוקות ולילדים קטנים? הם עלולים לסבול מהפרעות בגדילה ובהתפתחות, מהפרעות תנועה ומאנמיה.
מהם התסמינים של מחסור בוויטמין B12?
מחסור קל בוויטמין B12 לרוב אינו גורם לתסמינים ואינו מורגש.
חוסר ניכר בוויטמין B12 עלול לבוא לידי ביטוי בתופעות הלוואי הבאות: עייפות, חולשה, חיוורון, הפרעות בקצב הלב, ירידה במשקל, תחושת צריבה בלשון ובחלל הפה, ירידה בזיכרון, דיכאון, מצב רוח ירוד, הפרעות תנועה, כאבים והפרעות תחושה בקצות העצבים.
מדוע בעצם עלולים להיות ערכים נמוכים של B12?
כמה סיבות עלולות לגרום לחוסר בוויטמין B12:
• חסרים בתזונה: תזונה דלה בוויטמין B12 עלולה להיות נפוצה יותר בקרב טבעונים, צמחונים או אנשים שאינם צורכים מזון מן החי מסיבות דתיות, אתיות או מוסריות. אף על פי שצמחונים צורכים ביצים וחלב, גם הם עלולים לסבול מחוסר בוויטמין B12.
• ירידה בספיגה של ויטמין B12 ממערכת העיכול:
ויטמין B12 נספג ממערכת העיכול בשני שלבים:
1. פירוק ראשוני על ידי חומצה בקיבה.
2. לאחר הפירוק נצמד הוויטמין לחלבון המיוצר בקיבה שנקרא הפקטור הפנימי (באנגלית: intrinsic factor) שמסייע לספיגתו במעיים.
גוף האדם מסוגל לאגור כמות של ויטמין B12 שמספיקה בדרך כלל ל־3 עד 5 שנים.
ירידה בספיגה של B12 עלולה להתרחש למשל במקרים של מחלות מעי דלקתיות (קרוהן או קוליטיס כיבית), צליאק (דגנת), אי־ספיקה של הלבלב וזיהומים במערכת העיכול. גם מטופלים לאחר ניתוחים במעיים וניתוחים בריאטריים עלולים לסבול מירידה בספיגה של ויטמין B12 ממערכת העיכול.
• מחלות חיסון עצמי (מחלות אוטואימוניות): למשל אנמיה ממארת, ויטיליגו (בהקת), מחלות בבלוטת התריס. אנמיה ממארת אינה מחלה סרטנית, אלא מדובר בסוג של אנמיה (שעלול לגרום לאנמיה מגלובלסטית) שבה נפגע כושר הספיגה של ויטמין B12. במקרה כזה יש פגיעה בתאים בקיבה שמייצרים את חלבון הפקטור הפנימי, שתפקידו לסייע לספיגה של ויטמין B12 ממערכת העיכול.
• נטילת תרופות: אלה הן התרופות שעלולות להפחית את הספיגה של ויטמין B12:
מטפורמין - תרופה חשובה מאוד לטיפול בסוכרת.
תרופות ממשפחת ה־PPI לטיפול באולקוס (כיב קיבה) ובחומציות במערכת העיכול. לדוגמה: אומפרדקס, לוסק (אומפרזול), לנטון (לנסופרזול), קונטרולוק (פנטופרזול) ונקסיום (אסומפרזול).
תרופות נוספות לטיפול באולקוס ובחומציות במערכת העיכול כמו חוסמי הקולטן להיסטמין מסוג H2 ובהם פמוטידין.
גז צחוק.
רמות נמוכות של ויטמין B12 כתוצאה מנטילת תרופות נצפו לאחר שימוש ממושך בתרופות האלה, לרוב לאחר 2 עד 3 שנים מתחילת השימוש בהן.
• גיל מבוגר: קשישים עלולים לסבול מחוסר בוויטמין B12 מכמה סיבות ובהן תזונה דלה בוויטמין B12, נטילת אחת או יותר מהתרופות שתוארו לעיל, מחלות במערכת העיכול ושינויים במערכת העיכול עקב הזדקנות.
• נשים הרות ומיניקות עלולות לסבול מחוסר בוויטמין B12, במיוחד אם התזונה שלהן היא דלה בוויטמין הזה, כמו נשים טבעוניות או צמחוניות.
• מחלות גנטיות נדירות עלולות לגרום להפרעות שונות בספיגה של ויטמין B12 או בפעילותו בגוף.
כמה ויטמין B12 לצרוך ביום?
חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת, שמכילה את כל הנוטריאנטים, כולל ויטמין B12. במקרים מסוימים, גם אם צורכים שפע של מזונות עשירים בוויטמין B12, ייתכנו בעיות בספיגתו. אם מתגלה חוסר בוויטמין B12 יש לפעול לפי המלצות הרופא המטפל.
מתי לקחת ויטמין B12? אילו אפשרויות קיימות?
במקרים של חוסר אפשר לקחת ויטמין B12 בצורה של טבליות למציצה או לטפל באמצעות זריקות. במרבית המקרים, יעילות הטבליות למציצה זהה ליעילות הזריקות ולכן היא המומלצת מבין השתיים. במקרים שבהם יש בעיות בספיגה של ויטמין B12 ממערכת העיכול או במקרים של אנמיה קשה צפוי הרופא להמליץ על זריקות.
• טבליות למציצה של ויטמין B12: המינון המקובל הוא טבליה אחת (של 1,000 מיקרוגרם), פעם ביום, למציצה מתחת ללשון. במקרים של חוסר משמעותי ייתכן שהרופא ימליץ על 2 טבליות ביום.
חשוב לציין כי ויטמין B12 נכלל גם בתוספי תזונה כמו מולטי־ויטמינים או תוספים המכילים קומפלקס של ויטמיני B. עם זאת, כמות הוויטמין B12 היא לרוב קטנה בתכשירים האלה ואינה מטפלת במקרים של חֶסר.
האם מומלץ לקחת טבליות B12 לפני האוכל או אחריו?
מכיוון שמזון אינו משפיע על הוויטמין, אין זה משנה אם לוקחים ויטמין B12 לפני האוכל, עם הארוחה או אחרי האוכל.
• זריקות של ויטמין B12: את הזריקות נותנים - לתוך השריר - רופא או אחות במרפאה. המינון המקובל בתחילת הטיפול עומד על זריקה אחת בשבוע, ובהמשך פוחת המינון לזריקה אחת בחודש. במקרים של מצב כרוני שגורם לחוסר בוויטמין B12 עשוי הרופא להמליץ על זריקה פעם בחודש באופן קבוע.
ויטמין B12 מוכר גם בשמות קובלמין, הידרוקסיקובלמין, ציאנוקובלמין ומתילקובלמין.
מה קורה במקרים של עודף בוויטמין B12?
ויטמין B12 הוא מסיס במים, וכאשר צורכים יותר מדי ממנו, הגוף מפריש את העודפים בשתן. לא ידועים תסמינים של רעילות של מינון יתר כתוצאה מוויטמין B12, כל עוד לא נוטלים כמות גדולה יותר מזו שמצוין על התווית או מזו שהרופא ממליץ.
האם נטילת ויטמין B12 עלולה לגרום להרעלת ציאניד?
למרות פרסומים מלחיצים במדיות השונות, אין כל חשש משימוש בתכשירים המקובלים של ויטמין B12.
גם הטבליות למציצה וגם הזריקות מכילות חומר בשם ציאנוקובלמין. אף על פי שהשם הזה מזכיר את המילה ציאניד, ציאנוקובלמין אינו גורם להרעלת ציאניד. שיעור קטן מאוד (פחות מ־2%) מהציאנוקובלמין הופך בגוף לציאניד ומופרש ישירות מזרם הדם לשתן.
בכל השנים שבהן משווקים ציאנוקובלמין לא דוּוח אפילו על מקרה אחד של הרעלת ציאניד כתוצאה מצריכת ויטמין B12 (יש לציין שגם בחלק מהמזונות שאנחנו צורכים, כמו שקדים, יש ציאניד).
במקרה של חולים במחלה הניוונית של הרשתית על שם לבר (Leber) - מחלה גנטית שגורמת עם הזמן לעיוורון - השימוש בציאנוקובלמין אינו מומלץ משום שהוא עלול לגרום לבעיות בראייה. אם הם סובלים מחוסר בויטמין B12, עליהם להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לטיפול אחר.
קיימים בשוק תוספי תזונה המכילים צורה אחרת של ויטמין B12 בשם מתילקובלמין, אך השימוש בה מבוסס פחות מבחינה מחקרית בהשוואה לציאנוקובלמין.
המלצות כלליות לקבוצות אוכלוסייה שונות
• צמחונים וטבעונים צריכים להקפיד על תזונה מאוזנת שתכיל את כל הנוטריאנטים, כולל ויטמין B12. אם התזונה שלהם דלה בוויטמין B12, מומלץ להם לקחת תוסף תזונה שמכיל ויטמין B12. מומלצת גם בדיקה סדירה של ויטמין B12 בדם, בתדירות שאותה יקבע הרופא המטפל. אם נמצא חוסר בוויטמין B12 עליהם להשתמש בטבליות למציצה ולהמשיך במעקב סדיר של בדיקות ויטמין B12 בדם. ייתכן שהרופא גם יפנה לדיאטנית.
• נשים הרות ומיניקות: הרופא צפוי להמליץ על בדיקות דם כדי לעמוד על הרמות של ויטמין B12, בעיקר בקרב אלה שהן טבעוניות וצמחוניות. במקרה של חוסר צפוי הרופא להמליץ על מתן של ויטמין B12 בטבליות למציצה או בזריקות. בקרב נשים מניקות הסובלות מחֶסר בוויטמין B12 עלול גם התינוק לסבול מכך, ולכן חשוב להיבדק. ייתכן שהרופא גם יפנה לדיאטנית.
• חולים במחלות של מערכת העיכול או לאחר ניתוחים במערכת העיכול (כולל ניתוחים בריאטריים): הרופא צפוי להמליץ על בדיקות קבועות של ויטמין B12. אם יתגלה חֶסר, צפוי הרופא להמליץ על טבליות מציצה או על זריקות של ויטמין B12. ייתכן שהרופא גם יפנה את המטופל לדיאטנית.
• חולים באנמיה ממארת יטופלו לרוב באמצעות זריקות של ויטמין B12.
• חולי סוכרת הנוטלים את התרופה מטפורמין צריכים להקפיד על תזונה שמתאימה לחולי סוכרת ואשר תענה גם על הצורך בוויטמין B12. לאחר 2 עד 3 שנים מתחילת הטיפול במטפורמין או במקרים שבהם מתפתחת נוירופתיה כתוצאה מהסוכרת צפוי הרופא להמליץ על בדיקות שגרתיות של ויטמין B12 בדם. במקרים של חוסר צפוי הרופא להמליץ על טיפול בוויטמין B12.
• חולים הנוטלים תרופות לטיפול בחומציות יתר של הקיבה צריכים להקפיד על תזונה מתאימה שתפחית תסמינים במערכת העיכול. למטופלים שמשתמשים בתרופות האלה באופן ממושך (יותר מ־2 עד 3 שנים) ובעיקר לקשישים, לצמחונים ולטבעונים צפוי הרופא להמליץ על בדיקות דם שגרתיות של ויטמין B12 בדם. במקרים של חוסר צפוי הרופא להמליץ על מתן ויטמין B12.
• קשישים: הרופא יעקוב אחרי הרמות של הוויטמין B12 בדם. על קשישים להקפיד על תזונה מאוזנת וטובה שתכיל את כל הרכיבים החיוניים. במקרים של חֶסר בוויטמין B12 בקשישים צפוי הרופא להמליץ על טבליות למציצה לתיקון החֶסר ובמקרים של חוסר גדול, ייתכן שימליץ על מתן זריקות. ייתכן שהרופא גם יפנה לדיאטנית.
ד"ר קובי כהן הוא רוקח קליני במחוז דן-פתח־תקווה בכללית ועורך בכיר של מדריך התרופות באתר כללית
