תחושות של עצב או של דכדוך מלוות רבים מאיתנו בתקופות שונות בחיים, במצבים מובנים לחלוטין (כמו במקרים של זוגיות שהתפרקה או של אבל על קרוב משפחה שמת). בעת האחרונה, כאשר משברים לאומיים פוקדים אותנו, עוד רבים מרגישים דכדוך ועצבות.
אבל מה קורה כשהתחושות האלה מתמשכות? מתי הדכדוך החולף הופך לדיכאון? המדריך הזה מנסה לעשות לכם סדר.
צריכים עזרה? אנחנו במרחק שיחת טלפון הקמנו בעבורכם שירות שמאפשר לכם לקבל - ללא עלות - תמיכה נפשית מאנשי המקצוע שלנו בתחום בריאות הנפש ב־3 מפגשים טלפוניים. לכל המידע
|
מה מרגישים בדיכאון?
דיכאון (Depression) הוא מחלה שמשפיעה גם מבחינה גופנית וגם מבחינה רגשית.
מדובר בתופעה נפשית נפוצה שמתבטאת באחד או יותר מהתסמינים הבאים: מצב רוח ירוד במשך שבועיים או יותר, אובדן הנאה ועניין, תחושות אשמה ללא קשר למציאות, דימוי עצמי נמוך, הפרעות בשינה ובתיאבון, תחושה של ירידת אנרגיה כללית וירידה ביכולת להתרכז.
ניתן לסבול מדיכאון קל וקצר או, לחלופין, מדיכאון ממושך וחמור שעלול אפילו לסכן חיים.
הבעיה יכולה להיות כרונית או מאורע חד־פעמי או תופעה שבאה והולכת. כך או כך, מחלת הדיכאון גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד בחיי היומיום ובאיכות החיים.
איך מבחינים בין דיכאון לעצבות חולפת?
אנשים רבים תוהים בנוגע לעצמם או בנוגע לקרוביהם שנמצאים במצב רגשי קשה אם הם בדיכאון (קליני) או שהם מדוכדכים, מבואסים או בתקופה רעה.
עצב הוא רגש טבעי, ותקופות דכדוך הן, לצערנו, חלק מהחיים. אין צורך לטפל בכל קושי באמצעות תרופות או בעזרת טיפול פסיכולוגי.
שני הבדלים מרכזיים יכולים לסייע להבדיל בין דיכאון שמחייב התייחסות רפואית לבין דכדוך.
1. היכולת להתנתק מהעצב, ולו לרגע, וליהנות עם חברים במסעדה, בסרט עם בן זוג או עם בת הזוג, ממשחק קופסה עם הילדים וכן הלאה. היכולת של אדם לנתק את עצמו מהעצב וליהנות - גם אם העצב חוזר - היא סימן חיובי.
2. כאשר התיאבון והשינה של האדם נפגעים באופן מהותי - ולאורך זמן - מדובר בסימן מדאיג.
יש לציין שהסימנים האלה אינם בלעדיים, ובוודאי שאינם הכרחיים, וחשוב לשים לב לכלל התסמינים והמצוקה של האדם הסובל.
אילו סוגי דיכאון קיימים?
דיכאון מג'ורי
דיכאון מג'ורי (Major Depressive Disorder או דיכאון קליני) מתייחס לתחושה של דכדוך בעוצמה ובהיקף שיש בהם כדי לפגוע באופן משמעותי בתפקוד ולגרום לסבל רב, מעבר למה שנתפס מתאים לסיטואציה.
מדובר בתחושה שונה מתחושת ה"דאוּן" הרגילה שכולנו מכירים.
דיסתימיה (דיכאון שקט, דיכאון סמוי)
מדובר בדיכאון ממושך שנוכח בחיי המטופל, אך בעוצמה נמוכה יותר מאשר במקרה של דיכאון מג'ורי. מצב רוח ירוד, חוסר הנאה, היעדר חשק ותחושת אפרוריות - כל אלה נמשכים וגורמים סבל רב למטופל.
במצבים האלה הסביבה אינה מבחינה בדרך כלל בעוצמת הסבל של המטופל. לכן הרבה פעמים נוצר תסכול בגלל הפער בין הרושם שמתקבל "מבחוץ" לבין החוויה הקשה שמרגישים "בפנים".
דיכאון פסיכוטי
מצבים חמורים ביותר של דיכאון עלולים לגלוש למקום שבו נפגע בוחן המציאות, והאדם הסובל כבר מתחיל לפתח מחשבות שונות שאינן הגיוניות (למשל, שהגוף שלו נרקב או שהוא בעצם כבר מת).
במצבים כאלה עוצמת הדיכאון היא כה גדולה עד שלעיתים כלל לא מורגש דיכאון אלא ניתוק רגשי.
דיכאון פסיכוטי הוא מצב מסוכן מאוד שמחייב סיוע פסיכיאטרי דחוף וטיפול תרופתי.
דיכאון אחרי לידה
דיכאון אחרי לידה הוא תופעה משמעותית מאוד. אם לא מזהים אותו ולא מטפלים בו, עלול להיגרם נזק רב שנים.
לעיתים קרובות מרגישים "בייבי בלוז" אחרי הלידה: היולדת עלולה לסבול מעייפות וממצב רוח ירוד, בדרך כלל עקב סיבות הורמונליות.
אולם לעיתים מדובר בדיכאון של ממש שמלוּוה בתחושת זרות כלפי התינוק, בקושי להתחבר אליו ולטפל בו, במחשבות על מוות, בירידה בתיאבון ובהפרעות שינה.
המצב הזה עלול להיות מסוכן, נחשב למצב חירום פסיכיאטרי ודורש טיפול בהקדם האפשרי.
ממה נגרם דיכאון?
לא ידוע במדויק מהו הגורם לדיכאון, וככל הנראה מדובר בשילוב של כמה גורמים אפשריים:
• תורשה. למי שבני המשפחה שלהם סובלים מדיכאון יש סיכון גבוה יותר ללקות בדיכאון מאשר למי שאין להם קרובי משפחה בדיכאון.
• נוירולוגיה. ישנם חומרים שמופרשים במוח (נוירוטרנסמיטורים) שמעורבים בהתפתחות דיכאון.
• הורמונים. הורמונים שונים קשורים להתפתחות דיכאון, למשל הורמון שמייצרת בלוטת התריס.
• אירועי חיים טרגיים כמו אובדן של אדם אהוב או קשיים בחיי היום־יום כמו בעיות בריאות קשות במשפחה, מצוקה כלכלית, פרידה ויחסים עכורים בבית או בעבודה.
• אירועים טראומתיים בילדות המוקדמת כמו התעללות והתייתמות מהורה.
מהם התסמינים של דיכאון?
אצל אנשים שונים בא הדיכאון לידי ביטוי בדרכים שונות. יש הבדלים בין נשים לגברים בכל הנוגע לאופן שבו הם מבטאים דיכאון, וכן יש הבדלים בין צעירים למבוגרים ובין בני תרבויות שונות.
אולם אצל כל אדם שסובל מדיכאון יופיעו לפחות כמה מהתסמינים הבאים:
תסמיני דיכאון רגשיים:
• עצבות, דכדוך.
• רגזנות - אפילו על דברים קטנים וחסרי משמעות.
• חוסר עניין בפעילויות שעוררו בעבר עניין רב והיו מקור להנאה.
• ירידה בחשק המיני.
• אי־שקט.
• קשיי ריכוז.
• תחושת חוסר ערך ואשמה.
• קשיים בחשיבה או בקבלת החלטות.
• מחשבות על מוות.
תסמינים פיזיים של דיכאון:
• הפרעות שינה או שינה מרובה.
• שינויים בתיאבון: ירידה בתיאבון או תיאבון מוגבר.
• עייפות, חוסר אנרגיה.
• בכי ללא סיבה.
• תסמינים גופניים שאין להם הסבר כמו כאבי ראש וכאבי גב.
מהו הקשר בין דיכאון לחרדה?
דיכאון וחרדה הם "חברים טובים". הפרעות חרדה לעיתים קרובות גורמות לדיכאון, ודיכאון לעיתים קרובות מלוּוה בחרדה. לזיהוי של שורש הבעיה נחוץ איש מקצוע.
הטיפול בשניהם די דומה, וככל הנראה יש דמיון מסוים במנגנונים הביולוגיים שמובילים לשניהם.
איך מאבחנים דיכאון?
למרבה הצער, קיימות עדיין סטיגמות ודעות קדומות בנוגע לקבלת עזרה לבעיות רגשיות ונפשיות, כולל דיכאון. לכן, אף שדיכאון הוא מצב שכיח, קורה לא פעם שהוא אינו מאובחן. חשוב להבין כי מי שסובלים מדיכאון אינם יכולים להבריא בכוחות עצמם, ושהסבל הוא רב.
אם עולה האפשרות שהאדם סובל מדיכאון, נעשית האבחנה על סמך כמה בדיקות.
חשוב לדעת: אם את או אתה חושבים שאתם סובלים מדיכאון, כדאי לפנות לרופא/ת המשפחה. אין צורך לפנות מייד לפסיכיאטר/ית. ברוב המקרים ניתן לקבל ליווי רפואי אצל רופא/ת המשפחה.
אלה הן הבדיקות שמאפשרות לאבחן דיכאון:
• שיחה. במהלך השיחה שואל הרופא שאלות בנוגע להרגשה הכללית וכן שאלות ספציפיות לצורך הערכה פסיכולוגית. כך, למשל, הוא עשוי לשאול אם קיימות תחושות של חוסר אנרגיה, הפרעות שינה או עצבות ממושכת.
• בדיקה גופנית - כדי לשלול את האפשרות שלדיכאון יש סיבות גופניות.
• בדיקות דם - כדי לשלול סיבות רפואיות לדיכאון כמו תת־פעילות של בלוטת התריס או אנמיה קשה.
איך מטפלים בדיכאון?
הטיפול המומלץ ביותר לדיכאון הוא שילוב של פסיכותרפיה ושל טיפול תרופתי נגד דיכאון. ממחקרים רבים עולה שהשילוב הזה הוא יעיל מאוד. לעיתים די באחד מהם בלבד - פסיכותרפיה או טיפול תרופתי - כדי לטפל ביעילות רבה בדיכאון.
לעיתים רחוקות יותר - כאשר הדיכאון כבד מאוד - יש צורך בהתערבות אינטנסיבית יותר ולעיתים אף באשפוז לשם קבלת טיפול.
טיפול בדיכאון באמצעות פסיכותרפיה
טיפול באמצעות שיחות - פסיכותרפיה - עשוי להיות יעיל בפני עצמו במקרים קלים. נותנים אותו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים שהוכשרו לכך, פסיכיאטרים ומטפלים בהבעה, יצירה ואמנות. ישנם סוגים שונים של טיפול פסיכותרפי, ולאחר הערכה מקצועית אפשר להתאים את הטיפול לאדם הסובל.
יש עדויות לכך ששיטות טיפול מסויימות (כמו CBT, IPT, ACT ועוד) הן יעילות במיוחד נגד דיכאון. מדובר בטיפולים מובנים יחסית, מוגבלים בזמן, שמתייחסים לאופן החשיבה ולהתנהגות של המטופל.
טיפול בדיכאון באמצעות תרופות
הטיפול התרופתי, שנחשב לטיפול הבחירה בדיכאון, מתבסס על העלאת רמות הסרוטונין במוח באמצעות עיכוב ספיגתו לאחר הפרשתו.
סרוטונין הוא מוליך עצבי, כלומר משמש להעברת מידע בין תאי עצב באמצעות מעבר דרך מרווח מזערי (סינפסה) שמצוי בין תאי העצב. מאחר שהסרוטונין משפיע, בין היתר, על שיפור מצב הרוח, הרי עיכוב ספיגתו באמצעות תרופה משמש לטיפול בדיכאון.
יש לציין שהביולוגיה מאחורי ההסבר הזה מורכבת הרבה יותר ועדיין אינה מובנת לחלוטין לעולם המדע והרפואה. עם זאת, העלאת הרמות של נוירו־טרנסמיטורים שונים במוח (סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין) יכולות להוביל להפחתת הדיכאון.
טיפול בדיכאון באמצעות חשמל (ECT)
מתן נזע חשמלי (שוק חשמלי) הוא דרך יעילה לטיפול באנשים שלוקים בדיכאון עמיד - דיכאון חמור שאינו מגיב לטיפול בנוגדי דיכאון. כמו כן הוא משמש לטיפול במי שסובלים מתופעות לוואי חמורות כתוצאה מהטיפול התרופתי ובמי שסובלים מדיכאון כה חריף (כמו דיכאון פסיכוטי) עד כי יש לשפר את מצבם במהירות.
מדובר בטיפול שנוצרה לו סטיגמה שלילית ביותר ושמעורר פחד אצל אנשים, אך יש לדעת שהוא יעיל מאוד ונעשה כיום בהרדמה מלאה במשך דקות ספורות ואינו גורם לכאבים כלשהם.
לעיתים קרובות, ובמיוחד במקרים קשים מאוד, טיפול בחשמל יכול להוביל לשיפור דרמטי מאוד במצבו של המטופל.
טיפול בדיכאון באמצעות קטמין
שיטה חדשה יחסית לטיפול בדיכאון היא באמצעות קטמין או אסקטמין.
קטמין הוא חומר הרדמה שמוכר לרפואה זה עשרות שנים, אך בשנים האחרונות התגלה שיש לו פוטנציאל להקל על הדיכאון במהירות רבה (לעיתים בתוך כמה שעות). במרבית המקרים הסיוע הוא בר־חלוף, ולכן יש לקבל סדרה של טיפולים, שלעיתים מצליחים להוביל להחלמה משמעותית.
עם זאת יש להדגיש שקטמין אינו מסייע לכל המטופלים. לעיתים הוא אינו מצליח להוביל לשיפור ארוך טווח, וכמו לכל תרופה - גם לו יש תופעות לוואי.
ב־2020 אושר בסל הבריאות הטיפול באסקטמין - נגזרת של קטמין. אף על פי שעדיין אין עליה מידע רב, נוח יותר להשתמש בתרופה הזאת מכיוון שהיא ניתנת בשאיפה דרך האף, לעומת הטיפול בקטמין שניתן בעירוי תוך־ורידי.
טיפול בדיכאון באמצעות TMS
הטיפול ב־TMS דומה בעיקרון לטיפול בנזעי חשמל, אך במקום חשמל נעשה שימוש בגלים מגנטיים שמועברים דרך קסדה מיוחדת.
הטיפול אינו כואב, אינו דורש הרדמה וכרוך במעט תופעות לוואי. הפרוטוקול הטיפולי כולל בדרך כלל סדרה של טיפולים רצופים במשך חודש. יש לציין כי למרות הנוחות, הטיפול בו אינו יעיל כמו הטיפול בנזעי חשמל (ECT).
עלולים להיות סיבוכים לדיכאון?
אצל אדם שסובל מדיכאון כרוני ואינו מטופל עלול הדיכאון להשפיע לרעה על תחומים שונים בחיים. הוא עלול לגרום, בין היתר, לצריכת־יתר של אלכוהול, לקשיים בזוגיות, לקושי למצוא עבודה (או להתמיד במקום העבודה).
כמו כן יכולים להיות לדיכאון ביטויים גופניים כמו תת־משקל ועודף משקל בגלל תזונה לקויה. נוסף על כך עלולים להתלוות לדיכאון כאבים שונים (כמו כאבי ראש וכאבי בטן).
לכן מומלץ מאוד לא להזניח דיכאון, ואם מתעורר חשש שמישהו סובל מדיכאון, מומלץ להפנותו לרופא/ת המשפחה או לגורם מתאים אחר לקבלת סיוע.
איך אפשר לעזור אם אדם קרוב אליי סובל מדיכאון?
דיכאון עלול להוביל לאובדנות, ולכן מדובר במחלה מסכנת חיים. מי שסובלים מדיכאון צריכים להיות קשובים לעצמם ולפנות לטיפול מייד עם הופעת תסמינים משמעותיים.
לעיתים קשה לאנשים שלוקים בדיכאון לפנות על דעת עצמם לקבלת עזרה, ואז על סביבתם הקרובה להירתם לעזרתם. העזרה יכולה להתבטא קודם כול בעידוד הסובל מדיכאון לפנות לקבלת עזרה מקצועית.
במקרים של מחשבות או של מעשים אובדניים יש להביא את המטופל בהקדם למיון.
נוסף על כך חשוב לא לשפוט את האדם המדוכא ולהבין שהוא אינו מסוגל "לקחת את עצמו בידיים" אלא זקוק לעזרה מקצועית כדי להחלים. דיכאון הוא מחלה, וכשם שנערכים, תומכים ועוזרים במקרה של מחלה גופנית, כך יש לתמוך באדם שסובל מדיכאון.
ד"ר אביב שגב הוא מנהל המרכז לאבחון ולטיפול מתקדם בהפרעות פסיכוטיות, לשעבר מנהל המחלקה לפסיכיאטריה דחופה בשלוותה
ד"ר ליאת הולר הררי היא פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית בכללית