מהן הפרעות חרדה ומהי חרדה?
הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של בעיות נפשיות הפוגעות במבוגרים ובילדים. הפרעות חרדה גורמות לחרדה (באנגלית: Anxiety) - שהיא תגובת חירום טבעית של הגוף לסכנה. מצבי חרדה יכולים לגרום לקשת רחבה של תסמינים, הן פיזיולוגיים והן פסיכולוגיים, ובעוצמות שונות.
בחלק מהמצבים הופכת החרדה לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים. עלולות להיות לה השלכות קשות על חיי המשפחה, על חיי החברה ועל הקריירה.
הפרעות חרדה נחלקות לכמה אבחנות ספציפיות:
• הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder - ובקיצור: GAD).
• הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder - ובקיצור: OCD).
• הפרעת פאניקה (Panic Disorder).
• הפרעת דחק פוסט־טראומטית (נקראת גם פוסט טראומה ובאנגלית: PTSD, קיצור של Posttraumatic Stress Disorder).
• חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder).
• פוביה פשוטה/ספציפית (Specific Phobia).
עד כמה זה שכיח?
מעריכים שבין 5% ל־10% מהאוכלוסייה סובלים בכל רגע נתון מהפרעות חרדה בעוצמות שונות.
עם זאת יש להביא בחשבון שכמעט כל אדם סובל מהפרעת חרדה כלשהי במהלך חייו. לכן שיעור הסובלים מחרדה יזנק בחדות אם נשאל "מי סבל אי פעם מחרדה"? במקום "מי סובל מחרדה"?
ממה נגרמת חרדה?
הפרעות חרדה עלולות להתפתח מגורמים שונים, ולא תמיד ניתן להצביע על סיבה אחת בלבד לבעיה. מקובל לחשוב שחרדה נובעת מגורמים פסיכולוגיים (כמו אישיות), מאירועים שקרו במהלך החיים ומסגנון חיים וגם מגורמים פיזיולוגיים כמו תורשה ותהליכים כימיים במוח.
מהם התסמינים (סימפטומים) של חרדה?
לחרדה יש כאמור קשת רחבה של תסמינים - פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. הם יכולים להופיע בעוצמות שונות.
התסמינים הפיזיולוגיים יכולים להיות דפיקות לב מואצות, מתח שרירים, יובש בפה, הזעה, סחרחורת, בחילה, שלשול או אי־נוחות בדרכי העיכול, ידיים קרות ולחות, קושי בבליעה, רעד.
התסמינים הפסיכולוגיים של החרדה יכולים להיות שיתוק, עצבנות, ניתוק מהעצמי ואף חשש מפני שיגעון או מוות.
האם ניתן לחזות מתי יופיעו התסמינים?
ישנם מצבי חרדה ספונטניים שתוקפים ללא כל אזהרה מוקדמת, וישנם מצבי חרדה שנבנים באופן הדרגתי בתגובה למפגש עם מושא החרדה.
לפעמים החרדה היא תגובה מוגזמת למצב אמיתי ולפעמים היא מייצרת פוביה שגורמת להימנעות ממצבים שונים שנתפסים מאיימים. החרדה יכולה לתקוף גם בעקבות עצם המחשבה על אותו מצב או דבר שנחשבים למפחידים.
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא או לרופאה?
הפרעת חרדה אינה מצב חירום רפואי, אבל בהחלט מומלץ לפנות לקבלת עזרה רפואית כאשר מתחילה ירידה בתפקוד. ללא טיפול עלולים לצוץ הסיבוכים הקשים שצוינו קודם לכן.
למי לפנות לאבחון?
את האבחנה נותן איש מקצוע (פסיכיאטר, פסיכולוג, רופא משפחה) על סמך בדיקה קלינית (על סמך התסמינים שהוא רואה ועל סמך דיווחיו של המטופל).
שירותי בריאות הנפש בכללית: שאלות ותשובות
איך מטפלים?
באופן כללי ישנם שני מסלולי טיפול: המסלול הפסיכולוגי ומסלול התרופות.
טיפול פסיכולוגי
המסלול הפסיכולוגי נחלק לכמה שיטות:
• לפי השיטה הדינמית, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. במילים אחרות: התקפי חרדה הם סימפטום ממוקד שמאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר שהבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה.
לכן לפי השיטה הזאת יש צורך בטיפול פסיכולוגי דינמי ארוך טווח כדי להגיע לשורש הבעיה ובכך גם לפתרונה (היעלמות התקפי החרדה).
• לפי השיטה הקוגניטיבית (התנהגותית) ניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול ממוקד וקצר מועד ולשפר בכך את איכות החיים.
בלא קשר לגורמים שאחראים להתקף, ניתן ללמד את הגוף ואת הנפש שיטות להרגעה ולהגברת השליטה העצמית שיפחיתו את החשש מפני התקף ובכך גם יפחיתו את ההסתברות להתרחשות התקף.
הגישה הזאת נעזרת בטכניקות טיפול כמו הרפיה, דמיון מודרך והיפנוזה כדי להעצים את השפעת הטיפול הקוגניטיבי. ניתן, כמובן, לשלב את שתי השיטות.
טיפול תרופתי
הגישה הרפואית־תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות בנוגע לסיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת ההנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו ברמת הנוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) במוח - חוסר איזון שניתן לתקנו באמצעות תרופות.
במצבי חרדה חריפים רצוי להיעזר בתרופות בשילוב עם טיפול פסיכולוגי.
יש להדגיש שהטיפול התרופתי אינו שם קץ למקור הבעיה, ולכן החרדה לרוב חוזרת לאחר שמפסיקים ליטול את התרופות. הטיפול הפסיכולוגי נועד לחולל שינויים לטווח הארוך בנטיות ובהרגלים כדי למנוע את תופעות החרדה הפוגעות באיכות החיים.
אלה הן קבוצות התרופות העיקריות שמשמשות לטיפול בחרדה:
• תרופות ממשפחת Selective Serotonin Reuptake Inhibitors (ובקיצור: SSRI).
התרופות מהמשפחה הזאת מעלות את רמת הסרוטונין במוח באמצעות מנגנון שמעכב את הקליטה ואת הפירוק של רמת הסרוטונין.
תרופות לדוגמה מהמשפחה הזאת: פלואוקסטין (השמות המסחריים: פרוזק, פלוטין, פריזמה), סרטרלין (השמות המסחריים: לוסטרל, סרטרלין־טבע, סרנדה), פרוקסטין (השמות המסחריים: סרוקסט, פקסט, פרוטין), ציטלופרם (השמות המסחריים: רסיטל, ציפרמיל), אסציטלופרם (השמות המסחריים: ציפרלקס, אסטו).
הטיפול בתרופות האלה ניתן מדי יום במשך תקופה ארוכה (מכמה חודשים ועד כמה שנים).
• תרופות ממשפחת Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitor (ובקיצור: SNRI).
תרופות מהמשפחה הזאת מעכבות את הקליטה ואת הפירוק הן של הסרוטונין והן של הנוראפינאפרין.
תרופות לדוגמה מהמשפחה הזאת: ונלפקסין (השמות המסחריים: אפקסור, ונלה, ויאפקס, ונלפקסין טבע), מילנציפרן (השם המסחרי: איקסל), מירטזפין (השמות המסחריים: מירו, מירטזפין טבע).
הטיפול בתרופות האלה ניתן מדי יום במשך תקופה ארוכה (מכמה חודשים ועד כמה שנים).
• תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים.
אלה משמשות גם תרופות שינה, ולכן ישנה הסכנה שהמשתמש בהן באופן קבוע יתמכר להן. מהסיבה הזאת מומלץ בדרך כלל להשתמש בהן לזמן מוגבל בלבד או רק למתן עזרה ראשונה נפשית.
תרופות לדוגמה מהמשפחה הזאת: אוקסזפם (השם המסחרי: ואבן), ברוטיזולם (השמות המסחריים: בונדורמין, ברוטיזולם טבע), לורזפם (השם המסחרי: לוריבן), קלונזפם (השם המסחרי: קלונקס), דיאזפם (השמות המסחריים: אסיוול, סטסוליד, דיאזפם, דיאזפקס).
מה בנוגע לטיפול בתרופות על בסיס צמחי מרפא?
בשנים האחרונות נעשו מחקרים כדי למצוא תוספי תזונה וצמחי מרפא שמטפלים ביעילות בדיכאון ובחרדה. צמח מרפא שהפגין יעילות בטיפול בדיכאון הוא ההיפריקום פרפורטום (נקרא גם סנט ג'ונס וורט ובעברית: פרע מחורר). הצמח הזה משמש לייצור תרופה נגד דיכאון שמחייבת מרשם רופא ושהשם המסחרי שלה הוא רמוטיב.
רמוטיב מסייעת בעיקר לטיפול בדיכאון קל ובחרדה מתונה. עם זאת, אף שמדובר בתרופה ממקור טבעי, גם לה עלולות להיות תופעות לוואי ואינטראקציות עם תרופות אחרות.
בעת שמטופלים ברמוטיב מומלץ להימנע מחשיפה מוגברת לשמש ומביקור במכוני שיזוף, משום שצמח המרפא הזה מעלה את רגישות העור לקרני UV.
במקרי חרדה קלים אפשר להסתייע בתכשירים נוספים שמבוססים על צמחי מרפא כמו ולריאן ורלקסין, קלמנרבין (שכוללת שילוב של ולריאן ושל פסיפלורה), דורמינול, נרבן ולשיאה. כמה מהתכשירים האלה ניתן לרכוש ללא מרשם רופא, ואילו אחרים דורשים מרשם רופא.
בתוך כמה זמן אחזור לעצמי?
באמצעות טיפול מקצועי ניתן לסייע למרבית האנשים בהתמודדות עם הפרעת חרדה. הטיפול הפסיכולוגי יכול לתת הרגשת ליווי ותמיכה כבר מהרגע הראשון, ואת תוצאותיו ניתן להרגיש לאחר מכן למשך כל החיים.
המהירות שבה עוזר הטיפול משתנה מאדם לאדם. ישנם אנשים שיגיבו לטיפול לאחר שבועות ספורים, ואילו אחרים יזדקקו לשנה ואף ליותר מכך.
לעיתים הטיפול מורכב, כיוון שפעמים רבות אנשים סובלים מכמה הפרעות חרדה בעת ובעונה אחת או שנוסף על החרדה הם סובלים גם מבעיות נפשיות נוספות כמו דיכאון.
תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים משפיעות בדרך כלל בתוך כחצי שעה. תרופות מסוג SNRI ו־SSRI משפיעות בדרך כלל לאחר שבועיים־שלושה.
הפרעת החרדה יכולה לחזור?
הפרעות חרדה יכולות להיות חד־פעמיות, אך גם יכולות לחזור על עצמן. כיוון ההתפתחות שלהן תלוי בגורם שעורר אותן ובטיפול שניתן כדי להתגבר עליהן. לדוגמה: אם הפרעת חרדה הופיעה בתגובה לאירוע חד־פעמי שלא יחזור על עצמו, ישנם סיכויים טובים שמדובר בתגובה חד־פעמית.
לעומת זאת, אם מדובר בהפרעות חרדה שאינן קשורות בהכרח לאירוע חיצוני, תלויה הישנות התופעה במכלול גורמים - הן גנטיים והן סביבתיים. גם לסוג הטיפול שניתן יש השפעה רבה: לדוגמה, אם הטיפול התבסס בעיקר על תרופות, יש סבירות גבוהה שהחרדה תחזור על עצמה עם הפסקת הטיפול התרופתי.
לעומת זאת, אם הטיפול היה משולב וכלל הן נטילת תרופות והן טיפול פסיכולוגי - ייתכן שהחרדה לא תחזור על עצמה בעוצמה גבוהה, וגם אם יחזרו התקפי החרדה בעוצמה נמוכה יותר - למטופל יהיו יכולת וכלים להתמודד איתם.
צריך ללמוד כיצד להתמודד עם חרדה ואף כיצד "להתיידד" איתה, כלומר לקבל שבמצבים מסוימים היא מופיעה באופן טבעי. את כל אלה ניתן להשיג באמצעות טיפול פסיכולוגי.
ד"ר שמואל קרון הוא לשעבר מנהל בית החולים שלוותה לבריאות הנפש מקבוצת כללית
ד"ר גילה שן היא מנהלת היחידה לרפואת גוף־נפש לילדים ולנוער במרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית
