בדיקת CT (סיטי)

​​ 

מהי בדיקת CT?

CT (ראשי התיבות של Computerized Tomography - טומוגרפיה ממוחשבת) הוא בדיקת דימות שמבוססת על צילומי רנטגן רבים שמייצרים תמונות מפורטות ומדויקות של איברי הפנים.

לבדיקות CT יש שימושים רבים ברפואה המודרנית. ניתן לבדוק באמצעותן אזורים רבים בגוף כמו הראש, מערות הפנים, בלוטות הרוק, הצוואר, בית החזה, הבטן, האגן, עמוד השדרה, הגפיים ומפרקים שונים.

ככה עובדת הבדיקה

קרני הרנטגן נפלטות מכמה מקורות בעת ובעונה אחת ועוברות דרך רקמות הגוף השונות. כל רקמה בגוף בולעת קרינה ומחזירה קרינה באופן שונה.

חיישנים שממוקמים מסביב לגוף של הנבדק או של הנבדקת קולטים את הקרינה שמגיעה אליהם ומעבדים אותה - באמצעות תוכנת מחשב - לתמונות מפורטות של האיברים השונים. התמונות מוצגות בחתכים (פרוסות), והרופא או הרופאה יכולים לעיין בכל פרוסה בנפרד או בדימות תלת־ממדי של איבר שלם.

בדיקת CT עם חומר ניגוד
כאשר בודקים איברים חלולים (כמו כלי דם, דרכי עיכול או דרכי שתן) או איברים שיש בהם כלי דם רבים (כמו הכבד והמוח) ניתן להיעזר בחומר ניגוד שמשפר את דיוק הבדיקה.

את חומר הניגוד ניתן לתת בדרכים שונות - למשל בשתייה או בהזרקה או באמצעות חוקן. ההחלטה כיצד לתת את חומר הניגוד מתקבלת בהתאם לצרכים הרפואיים של הנבדקים.

מתי יש צורך לעשות בדיקת CT?

• במצבים של טראומה (חבלה) נעשית הבדיקה כדי להעריך אפשרות של פגיעות באיברים הפנימיים, של דימומים ושל שברים. נהוג לעשות CT ראש במקרים של חבלות ראש משמעותיות כדי לשלול דימום תוך־גולגולתי.

• בדיקת CT משמשת לאבחון מחלות אף־אוזן־גרון שונות, כולל מחלות של האוזניים, של מערות הפנים ושל מבנים שונים בצוואר.

• CT עמוד שדרה עושים כדי לברר, בין היתר, את המקור לכאבי גב וכן חשד לגידולים או לשבר.

• CT חזה עושים לבירור ממצאים בחלל החזה - למשל במקרה של מחלות ריאה - ולהמשך בירור ממצאים לא תקינים בצילום חזה.

• צנתור וירטואלי הוא בדיקת CT של עורקי הלב. את הבדיקה הזאת עושים אם עולה חשש לקיומה של בעיה בכלי הדם שמזינים את שריר הלב.

• קולונוסקופיה וירטואלית היא בדיקת CT שנועדה לאבחן גידולים במעי הגס ומשמשת חלופה לבדיקת קולונוסקופיה רגילה. בדיקת CT בטן רגילה אינה תחליף לקולונוסקופיה - וירטואלית או רגילה - שכן היא אינה נותנת תמונה של החלק הפנימי של המעי.

• CT בטן ו־CT אגן עושים, בין היתר, כדי לאבחן את הסיבות לכאבי בטן.

• בדיקת CT של כל הגוף נפוצה ברפואה האונקולוגית - כאשר רוצים לבדוק אם גידול ממאיר שלח גרורות למקומות אחרים בגוף או כדי לאבחן מחלה המטולוגית (מחלת דם).

• CT גפיים עושים לבירור בעיות אורתופדיות שונות.

• CT של דרכי השתן עושים כדי לברר חשד להימצאות אבנים או גידולים בדרכי השתן.

• CT של כלי הדם (אנגיוגרפיה) עושים כדי לאבחן בעיות שונות בכלי הדם כמו פגיעה בדופן של כלי הדם והימצאות קרישי דם.

יש צורך בהכנה מוקדמת?

בכל צילום יש לחשוף את האיבר המצולם, ולכן ייתכן שתתבקשו להסיר בגדים, תכשיטים וחפצי מתכת שעלולים להפריע לצילום ולפענוח הבדיקה.

לקראת קולונוסקופיה וירטואלית יש צורך בהכנה מיוחדת שמתחילה כמה ימים לפני הבדיקה. ההכנה כוללת דיאטה מיוחדת שבה נעשה שימוש בתמיסות משלשלות שמנקות את המעיים משאריות צואה. יש לפנות למכון שבו תיעשה הבדיקה כדי לקבל הנחיות מפורטות ורשימת תרופות.

את המרשמים ניתן לקבל מרופא המשפחה או מרופאת המשפחה.

האם יש הכנה מיוחדת לקראת CT עם חומר ניגוד?

לעיתים יבקשו מכם להיות בצום כמה שעות לפני הבדיקה - במיוחד אם יש כוונה להיעזר בחומר ניגוד.

אם אתם אמורים לקבל חומר ניגוד וסובלים מאסתמה או מרגישות ליוד, תקבלו לפני הבדיקה תרופות נוגדות אלרגיה כדי למנוע תגובות אלרגיות לחומר הניגוד.

נבדקים שאמורים לעשות בדיקת CT בעזרת חומר ניגוד תוך־ורידי צריכים להגיע לבדיקה כשברשותם תוצאה עדכנית של בדיקת תפקודי כליות (שיעור הקריאטינין והאוריאה בדם).

לחומר ניגוד שניתן בשתייה יש טעם מעט לא נעים.

איך עושים בדיקת CT?

ייתכן שתתבקשו ללבוש חלוק או בגד מיוחד בזמן הבדיקה. לאחר מכן יכניסו אתכם לחדר שבו נמצא מכשיר ה־CT ויבקשו מכם לשכב על מיטת הבדיקה של המכשיר.

כדי להגיע לדיוק מרבי חשוב שהאיבר הנבדק יישאר ללא תזוזה, ולכן נעזרים לעיתים באביזרים כמו כריות מיוחדות או רצועות כדי לקבע את האיבר הנבדק.

אם הבדיקה נעשית באמצעות חומר ניגוד שמוכנס דרך הווריד, מחדירים הטכנאי/ת או הרופא/ה את הצינורית הדקה לווריד ביד. לעיתים יש צורך לתת חומר ניגוד בצורת חוקן כדי לקבל תמונה של חלקו הסופי של המעי הגס.

לקראת קולונוסקופיה וירטואלית מחדירים צינור דק לפי הטבעת של הנבדק כדי לנפח את המעי באוויר או בגז אחר.

בזמן שנעשית הבדיקה נמצאים הטכנאי/ת בחדר בקרה סמוך. ניתן לדבר איתם באמצעות אינטרקום.

מיטת הבדיקה הצרה שעליה שוכבים הנבדקים מחליקה לתוך מכשיר טבעתי שמצלם את הנבדק ממספר רב של זוויות. המכשירים החדשים משמיעים רעשים קלים בלבד.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

בדרך כלל פחות מ־30 דקות. הזמן המדויק נקבע לפי סוג המכשיר ולפי סוג הבדיקה.

ירדימו אותי?

לרוב אין צורך בהרדמה או בטשטוש. לילדים קטנים או לאנשים שאינם מסוגלים לשתף פעולה ולהימנע מתזוזה במשך כמה דקות יש לתת לעיתים חומר הרגעה או הרדמה.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

קרינת הרנטגן שנפלטת מהמכשיר אינה גורמת לכאבים. הזרקה של חומר ניגוד או ניפוח המעי באוויר עלולים לגרום לכאב קל. לעיתים מדווחים נבדקים על תחושות של אי־נוחות עקב השכיבה על מיטת הבדיקה.

לאחר שמקבלים את חומר הניגוד עלולים לחוש חום, טעם מתכתי בפה וצורך לתת שתן. תופעת לוואי אפשרית נוספת היא פנים אדומות. כל התחושות והתופעות האלה חולפות בתוך זמן קצר.

בבדיקת קולונוסקופיה וירטואלית, או כאשר מקבלים חומר ניגוד בחוקן, תיתכן תחושה של מלאות בבטן - בדומה למה שחשים כשסובלים מגזים. תחושת המלאות חולפת בהדרגה לאחר הבדיקה.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

בדיקת CT שנעשית ללא חומר ניגוד אינה משפיעה בדרך כלל על ההרגשה. הנבדקים אינם חשים דבר במהלך הבדיקה ולאחריה.

חומר ניגוד שמקבלים בשתייה מגביר את פעילות המעי ועלול לגרום לשלשול למשך זמן קצר. מתן חומר ניגוד באמצעות חוקן עלול לגרום לתחושת מלאות וכן לשלשול.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

חשיפה לקרינה
במהלך בדיקת CT נחשפים למשך זמן קצר לכמות קרינה שגדולה מכמות הקרינה שלה נחשפים בצילום רנטגן רגיל. ישנה השערה שהחשיפה לקרינה הזאת עלולה להגדיל מעט את הסיכון לחלות בעתיד בסרטן.

מכיוון שייתכן כי מדובר בנזק מצטבר, שתוצאותיו מופיעות רק לאחר שנים רבות, הסיכון משמעותי יותר כאשר מדובר במספר רב של בדיקות CT ובנבדקים צעירים. עם זאת, רופאים ומדענים מעריכים שהתועלת שניתן להפיק מבדיקת CT במקרה שיש בה צורך אמיתי עולה על הסיכון שכרוך בבדיקה.

בדיקת CT בהיריון ובהנקה
כל אישה שנשלחת לבדיקת CT חייבת ליידע את הרופא השולח על כך שהיא בהיריון או שקיימת האפשרות שהיא בהיריון. במקרה כזה הוא עשוי להמליץ על בדיקה אחרת כמו MRI או אולטרסאונד כדי לא לחשוף את העובר לקרינה.

בדיקת CT בטוחה לנשים מיניקות, והן אינן צריכות להפסיק את ההנקה לפני הבדיקה או לאחריה. לכן גם אין צורך שהן ישאבו חלב ויזרקו אותו בסמוך לבדיקה - ואין זה משנה אם הבדיקה נעשתה עם חומר ניגוד או בלעדיו.

עם זאת, במקרים נדירים עלול חומר הניגוד, שניתן לעיתים בבדיקת CT, לגרום לבעיות בריאות או לתגובה אלרגית לחלק מהאנשים. התגובות האלרגיות הן לרוב קלות ובאות לידי ביטוי בגירוד או בפריחה, אך במקרים נדירים עלולה התגובה האלרגית להיות חמורה ואף מסכנת חיים. לכן חשוב לעדכן את הרופא אם הייתה אי־פעם תגובה אלרגית לחומר ניגוד בבדיקה רפואית.

הסיכון להיווצרות בעיות בעקבות מתן חומר ניגוד עולה אצל מי שסובלים מאחד או יותר מהמצבים הבאים:

• מחלת לב.

• אסתמה.

• סוכרת.

• מחלות כליה.

• בעיות בבלוטת התריס.

לאנשים שסובלים מהמחלות האלה מומלץ להתייעץ עם הרופא/ה המטפלים ולהחליט יחד איתם האם התועלת הצפויה מהבדיקה עולה על הסיכון שכרוך בה ולברר אם יש צורך בהכנה נוספת לבדיקה. בכל מקרה מומלץ לכולם להרבות בשתייה לאחר שקיבלו חומר ניגוד כדי לסייע לגוף להיפטר ממנו.

נוסף על כך קיים סיכון קל לדימום או לזיהום באזור החדרת העירוי לתוך הווריד.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

לאחר בדיקת CT בעזרת חומר ניגוד יש לדווח מייד לצוות הרפואי על הופעת תסמינים שמעידים על רגישות־יתר לחומר הניגוד כמו פריחה, גרד, קוצר נשימה או הרגשה כללית לא טובה.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

אם הבדיקה נעשתה ללא הרדמה כלשהי, ללא טשטוש וללא נטילת תרופות הרגעה - מותר לנהוג.

אם הבדיקה נעשתה עם סוג כלשהו של הרדמה, טשטוש ולאחר נטילת תרופות הרגעה - אסור לנהוג.

מתי "אחזור לעצמי"?

מייד לאחר הבדיקה - אם זו נעשתה ללא חומר ניגוד; זמן קצר לאחר הבדיקה - אם זו נעשתה באמצעות חומר ניגוד. הזרקת חומר ניגוד גורמת לעיתים לירידה קלה בלחץ הדם ולמיחושים קלים, אך אלה חולפים במהירות.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

בדרך־כלל יפענחו את תוצאות הבדיקה מומחים לאוסטאופורוזיס, אנדוקרינולוגים או פנימאים. בתוך כמה ימים הם ישלחו דו"ח לרופא או לרופאה שהפנו אותך לעשות את הבדיקה. לכן יש לחזור אל הרופא או אל הרופאה המטפלי​ם כדי לשוחח איתו או איתה על התוצאות ועל משמעותן.

מהי המשמעות של תוצאות הבדיקה?

תשובה תקינה מעידה על מבנה תקין של האיברים שנבדקו.

יש מגוון רחב של ממצאים לא תקינים שניתן לגלות בבדיקת CT - החל מממצאים חסרי משמעות רפואית וכלה בממצאים שמצביעים על בעיה חמורה.

המשמעות של ממצא לא תקין בבדיקה תלויה בגורמים שונים, למשל סוג הממצא והיכן הוא ממוקם, הגיל, מחלות הרקע והסיבה שבגללה הוחלט לעשות את הבדיקה. מהסיבה הזאת חשוב לשוחח עם הרופא/ה שלכם על תוצאות הבדיקה ועל משמעותן בעבורכם.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

בדיקת CT משמשת לאבחון ולהערכה של מצבים רבים ושונים. המשך הבירור והטיפול תלויים בסיבות לביצוע הבדיקה ובתוצאותיה.

ד"ר גיל בכר הוא מנהל יחידת הדימות בבית חולים השרון, מרכז רפואי רבין

ד"ר ארנון מקורי הוא רופא רדיולוג ומנהל המחלקה למידע דימותי בכללית