אוסטאופורוזיס (בריחת סידן)

מה זה אוסטאופורוזיס?

אוסטאופורוזיס (בריחת סידן, דלדול עצם. באנגלית: Osteoporosis) היא דלדול של העצם: העצם הופכת להיות פחות דחוסה ופחות צפופה, ולכן חשופה יותר לשברים.

הסבר קצר: העצם היא רקמה חיה, ובמשך כל החיים מתקיימים בה תהליכים של פירוק ושל בנייה. כמויות קטנות של עצם נהרסות ומוחלפות בעצם חדשה. בתקופת הילדות, ובעיקר בתקופת ההתבגרות, נבנית מסת העצם. עם סיום ההתבגרות, בין גיל 20 לגיל 30, מגיעים לכמות העצם המרבית.

כמות העצם המרבית שונה מאדם לאדם. את הכמות הזאת קובעים גורמים תורשתיים וגורמים סביבתיים. הגורמים הסביבתיים כוללים, בין היתר, תזונה, פעילות גופנית, מחלות וטיפולים שונים שנעשו במהלך השנים.

בעשורים השלישי והרביעי שווה קצב הפירוק של העצם לקצב הבנייה, כך שכמות העצם אינה משתנה. לאחר מכן - במיוחד אצל נשים לאחר הפסקת המחזור - עולה קצב הפירוק של העצם על קצב הבנייה, ולכן יש ירידה הדרגתית ומתמשכת בכמות העצם ובצפיפותה.

כמות העצם אצל כל אישה בתקופה שלאחר הפסקת המחזור נקבעת על פי כמות העצם המרבית שאליה הגיעה עם סיום ההתבגרות ובהתאם לקצב שבו היא מאבדת מסת עצם החל מהיכנסה לגיל המעבר.

קצב איבוד העצם הוא איטי יחסית: בין 1% לכמה אחוזים בודדים בשנה. אולם עם השנים מדובר באובדן מצטבר משמעותי, שאליו מתלווים שינויים במבנה העצם. התוצאה של התהליכים האלה היא ירידה בצפיפות העצם ובחוזקה וסיכון גבוה יותר להופעת שברים.

אובדן של מסת עצם יכול להיות בדרגות חומרה שונות. בתחילת התהליך, כשאובדן העצם מועט, מכונה המצב אוסטאופניה. כאשר האובדן של מסת העצם הוא חמור, מכונה המצב אוסטאופורוזיס.

ממה נגרמת אוסטאופורוזיס?

אלה הם גורמי הסיכון העיקריים להופעת אוסטאופורוזיס:

• מין: נשים מצויות ברמת סיכון גבוהה יותר מאשר גברים.

• גיל: מבוגרים מצויים בסיכון גבוה יותר מאשר צעירים. המצב שכיח יותר בנשים בגיל המעבר ובגברים בני 70 שנים ויותר. 

• מבנה גוף: בני אדם קטנים ורזים מצויים בסיכון גבוה יותר מאשר אנשים גבוהים בעלי מבנה גוף מלא.

 • תורשה: מי שיש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה שלקו במחלה מצויים בסיכון גבוה יותר ממי שאין להם קרובי משפחה שלקו במחלה.

•  עישון. עישון הוא גורם סיכון למחלות רבות, ובהן מחלות עצם. בין היתר הוא מפחית את צפיפות העצם. 

•  הפסקת המחזור החודשי בגיל צעיר (חשיפה נמוכה לאסטרוגן): נשים שאצלן הופיע המחזור בגיל מבוגר יחסית והפסיק בגיל צעיר יחסית חשופות יותר לאוסטאופורוזיס מאשר נשים שאצלן הופיע המחזור בגיל צעיר והסתיים בגיל מבוגר.

• הפרעות אכילה כמו אנורקסיה או בולימיה. 

• צריכה מופרזת של אלכוהול.

• צריכה מוגברת של קפאין (יותר מ־2 מנות שתייה ביום המכילות קפאין).  

• מחלות כרוניות שונות כמו דלקת מפרקים כרונית, פעילות יתר של בלוטת התריס, סוכרת ארוכת שנים, אי־ספיקת כליות, מחלות מפרקים אחרות, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), מחלת גושה, מחלת העצמות הפריכות (אוסטיאוגנזיס אימפרפקטה), איידס או נשאות של HIV, מחלות הורמונליות שונות (כמו מחלת קושינג) והיפוגונדיזם (ירידה בייצור הטסטוסטרון בגברים). 

• שימוש ממושך בתרופות מסוימות כמו תרופות ממשפחת הסטרואידים (למשל פרדניזון), תרופות לטיפול באפילפסיה (כמו קרבמזפין ופניטואין), תרופות לטיפול בסרטן השד (כמו לטרוזול) ותרופות אחרות לטיפול בסרטן.

• שכיבה ממושכת - למשל בעקבות מחלה.

• שברים בעבר שלא נגרמו כתוצאה מטראומה.

• חוסר בוויטמינים ובמינרלים ובעיקר חוסר בוויטמין D ובסידן.

מהם התסמינים של אוסטאופורוזיס?

אוסטאופורוזיס היא לרוב "מחלה שקטה": היא הולכת ומתפתחת בהדרגה בלי שחשים בה משום שהיא אינה גורמת לכאבים כלשהם. 

נוסף על כך, התסמין העיקרי שלה - הנטייה ללקות בשברים - עלול שלא להתגלות במשך שנים רבות פשוט משום שהחולה במחלה לא סבל משברים כלשהם. מסת העצם עלולה לקטון בעשרות אחוזים לפני שיופיעו שברים שיביאו לאבחון המחלה.

השברים שנגרמים בגלל בריחת סידן יכולים להופיע כמעט בכל עצם בגוף, אולם הם שכיחים במיוחד בחוליות עמוד השדרה, בשורש כף היד ובצוואר הירך.

בחוליות עמוד השדרה יכולה המחלה לבוא לידי ביטוי לא רק בשברים אלא גם בעקמת, באובדן גובה, בהגבלות תנועה ובכאבים מתמשכים ולכן, בגיל המבוגר חשוב להיות במעקב של הרופא או של האחות אחרי הגובה והמשקל.

ההשלכות של שברים בצוואר הירך הן לרוב הקשות ביותר שכן הם מחייבים ניתוח, אשפוז ושיקום ממושך. יתר על כן, בשנתיים הראשונות לאחר השבר גדל הסיכון לתמותה.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

לדלדול העצם כשלעצמו - כפי שצוין - אין סימני אזהרה. כל חשד לשבר מחייב, כמובן, פנייה לקבלת עזרה רפואית. 

אם אובחן שבר לאחר נפילה לא קשה (שלא בעקבות טראומה או תאונה) או לאחר מעידה, מדובר כנראה באוסטאופורוזיס - במיוחד אם מדובר במטופל מבוגר. 

במקרה כזה יש לפנות לרופא כדי לקבל אבחנה מדויקת והוראות טיפול.

מהו שיעור החולים באוסטאופורוזיס?

שיעור הסובלים מאוסטאופורוזיס בכלל האוכלוסייה עומד על כ־7%. בקרב בני 50 ויותר (נשים וגברים) מדובר בשיעור של יותר מ־20%.

כמה זמן זה נמשך?

אוסטאופורוזיס היא מצב כרוני. ברגע שהמחלה אובחנה, היא נשארת לכל החיים. אי־אפשר לרפא אותה, אפשר לכל היותר להאט את החמרתה באמצעות תרופות ושינוי אורח החיים. מכך משתמע כי ככל שמאבחנים את המחלה מוקדם יותר, כך ניתן להפחית את נזקיה.

איך מאבחנים אוסטאופורוזיס?

האבחנה נעשית באמצעות בדיקת צפיפות עצם (DXA). זוהי בדיקה שמומלץ לכל אישה לעשות אותה אחת לחמש שנים החל מגיל 65 שנים ולגברים - החל מגיל 70 שנים. לנשים ולגברים שמצויים בסיכון מוגבר ללקות באוסטאופורוזיס מומלץ לעשות את הבדיקה הזאת לראשונה כבר בגיל 50.

כפי שצוין קודם לכן, זיהוי מוקדם של דלדול העצם מאפשר להתחיל בטיפול שעוצר את התהליך או לפחות מאט אותו.

דרך אחרת לאבחן אוסטאופורוזיס היא בעקבות שבר שנגרם שלא כתוצאה מטראומה או עקב נפילה שלא מגובה (בעקבות מעידה).

​איך מטפלים באוסטאופורוזיס?

טיפול באוסטאופורוזיס כולל שינויים באורח החיים ולקיחת תרופות. 

שינויים באורח החיים

לנשים בגיל המעבר ולנשים שנמצאות בסיכון לאוסטאופורוזיס מומלץ לעשות שינויים באורח החיים הכוללים התעמלות שבונה עצם, תזונה נכונה וצריכה מוגברת של סידן ושל ויטמין D מהמזון או מתוספי תזונה. התעמלות שבונה עצם היא כל פעילות שמעמיסה משקל על השלד. גם הליכה היא פעילות מצוינת למטרה הזאת. 

תזונה שמונעת דלדול עצם היא תזונה עשירה בסידן. למי שכבר אובחנה אצלו ירידה בצפיפות העצם מומלץ לצרוך גם תוספי מזון המכילים סידן וויטמין D. ההמלצה לנשים מגיל 50 שנים ויותר ולגברים מגיל 70 שנים ויותר היא לצרוך מדי יום 1,200 מיליגרם סידן מהמזון או באמצעות תוספי תזונה.

כאשר יש ירידה ניכרת בצפיפות העצם מומלץ לקבל גם טיפול תרופתי לאוסטאופורוזיס. 

תרופות לאוסטאופורוזיס

התרופות השכיחות ביותר לטיפול של קו ראשון באוסטאופורוזיס הן בדרך כלל ממשפחת הביספוספונטים: אלנדרונט (השמות המסחריים: פוסלן, מקסיבון, אלדרונט־טבע) וריזדרונו (השמות המסחריים: אקטונל וריבון).

הביספוספונטים מונעים או לפחות מאיטים את תהליך הפירוק של העצם וכן מחזקים את העצם ואת צפיפותה. קיימת גם תרופה ממשפחת הביספוספונטים בשם חומצה זולדרונית (השם המסחרי: אקלסטה) הניתנת בעירוי. משתמשים בה בדרך כלל כשהתרופות שניתנות דרך הפה גורמות לתופעות לוואי לא נעימות במערכת העיכול. 

תרופה נוספת לבלימת אוסטאופורוזיס היא רלוקסיפן (השמות המסחריים: אביסטה, רלוקסיפן־טבע). היא שייכת לקבוצת התרופות שנקראת SERM - Selective Estrogen Receptor Modulators.

התרופות מהמשפחה הזאת פועלות על העצם בדומה לאופן שבו פועל האסטרוגן על העצם: הן נקשרות לקולטני האסטרוגן ותורמות לבניית העצם לתרופה זאת יש בעיקר פעילות במניעה של שברים בחוליות עמוד השדרה ופחות בצוואר הירך (לעומת זאת בשד הן עושות פעולה הפוכה: הן נקשרות לקולטני האסטרוגן, אך אינן מדמות את הפעולה שלו ולמעשה חוסמות את קליטת האסטרוגן ובכך נותנות הגנה מסוימת מפני סרטן השד. מכאן שמן: תרופות שמשנות את פעולת הקולטן לאסטרוגן באופן סלקטיבי).

דנוסומב (השם המסחרי: פרוליה) היא תרופה ביולוגית הפועלת על תאים מפרקי עצם ומעכבת את פעילותם. התרופה ניתנת בזריקה תת־עורית פעמיים בשנה.

טריפרטייד (השם המסחרי: פורטאו) היא תרופה שבונה את העצם. היא מחקה את הפעילות של הורמון הפרא־תירואיד ועל ידי כך מגבירה את קצב הבנייה של העצם ומפחיתה מאובדן העצם. התרופה ניתנת בזריקה תת־עורית יומית במשך שנתיים.

רומוסוזומב (השם המסחרי: איבניטי) היא תרופה חדשה לטיפול באוסטאופורוזיס שניתנת בשתי זריקות תת־עוריות פעם בחודש במשך שנה אחת. לתרופה הזאת יש מנגנון ייחודי שגורם לכך שהיא גם עוזרת לבנות עצם וגם מפחיתה את פירוק העצם.

עלולים להיות סיבוכים?

סיבוכי האוסטאופורוזיס הם שברים - לרוב בחוליות של עמוד השדרה, בשורש כף היד ובצוואר הירך.

השברים עלולים להיגרם ממכה קלה (למשל בעקבות מעידה) שלאדם שאינו חולה באוסטאופורוזיס לא הייתה גורמת לשום נזק. לעיתים השברים מאובחנים רק אם הופיעו כאבים בעמוד השדרה או בירך. 

שבר בצוואר הירך מחייב ניתוח ולרוב גם שיקום ממושך, קשה ומכאיב. קשיש ששובר את צוואר הירך מצוי בשנתיים שלאחר קרות השבר בסיכון מוגבר למוות.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

הטיפול באוסטאופורוזיס אמור לשמור על איכות חיים טובה באמצעות מניעת שברים.

אם התגלה שבר בצוואר הירך, יידרש לעיתים שיקום ממושך לאחר הניתוח לתיקון השבר.

איך לומדים לחיות עם אוסטאופורוזיס?

חשוב לאמץ הרגלי חיים בריאים הכוללים פעילות גופנית שבונה עצם ולהקפיד על צריכה מספקת של סידן ושל ויטמין D על פי המלצות הרופא המטפל. במקביל יש להימנע מצריכה מופרזת של אלכוהול ושל קפאין.

אם יש צורך בטיפול תרופתי נוסף, יש להקפיד ליטול אותו לפי ההנחיות המתאימות לכל תרופה ולא לשכוח את נטילת התרופה במועדה.

במטופלים שאובחנה אצלם אוסטאופורוזיס חשוב לבדוק אחת לשנתיים את צפיפות העצם. אם מתברר שלמרות הטיפול התרופתי העצמות ממשיכות לאבד מסה בהדרגה, ימליץ הרופא על טיפול תרופתי אחר בהתאם למצב העצמות ולמחלות הרקע.

ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה בכללית

ד"ר יבגני מושקוביץ הוא מומחה לרפואה פנימית ולאנדוקרינולוגיה ומנהל מרפאת סוכרת בלומנטל במחוז דן-פתח־תקווה

ד"ר קובי כהן הוא רוקח קליני במחוז דן-פתח־תקווה בכללית ועורך בכיר של מדריך התרופות באתר כללית