אזהרות חשובות
• ההיסטוריה הרפואית. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית: מחלות ומצבים רפואיים בהווה ובעבר. כמו כן יש לדווח לו על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה.
• אינטראקציות עם תרופות אחרות. לאיטרקונזול יש אינטראקציה עם תרופות רבות. כמה מהאינטראקציות האלה מסוכנות, ולכן יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה.
• פגיעה בכושר הריכוז. איטרקונזול עלולה לגרום לעייפות ולחולשה ולפגוע בכושר הריכוז. לכן למי שמטופלים בה מותר לנהוג רק לאחר שווידאו שהתרופה אינה גורמת להם לתופעות הלוואי האלה.
• אי־ספיקת לב. אסור להשתמש באיטרקונזול אם סובלים מאי־ספיקת לב או ממחלות שעלולות לגרום לאי־ספיקת לב כמו אי־ספיקת כליות, מחלת ריאה חסימתית כרונית (COPD) ומחלות שמתאפיינות בבצקות. עם זאת, הרופא יכול לאשר את מתן התרופה גם במקרה של אי־ספיקת לב, אם מדובר בזיהום מסכן חיים. במקרה של מחלות לב אחרות יש להשתמש באיטרקונזול בזהירות רבה.
• הפרעות שמיעה. איטרקונזול עלולה לפגוע בשמיעה עד כדי גרימת חירשות מוחלטת. אובדן השמיעה הוא בדרך כלל הפיך, אבל עלול להימשך זמן רב לאחר הפסקת הנטילה של התרופה. סכנת ההתחרשות היא חמורה במיוחד אם לוקחים יחד עם איטרקונזול גם כינידין (לטיפול בהפרעות קצב). יש להימנע מהשילוב הזה.
• אי־ספיקת כבד. איטרקונזול עלולה לעיתים נדירות לגרום לפגיעה בתפקודי הכבד עד כדי אי־ספיקת כבד. יש לדווח מייד לרופא המטפל על תסמינים של אי־ספיקת כבד (שמפורטים בסעיף "מהן תופעות הלוואי האפשריות?"). מי שסובלים ממחלת כבד צריכים לדווח על כך לרופא המטפל. הרופא ינחה אותם בנוגע למעקב שנדרש במהלך השימוש בתרופה.
• אי־ספיקת כליות. מי שסובלים מאי־ספיקת כליות צריכים לדווח על כך לרופא המטפל. זה עשוי במקרה כזה להקטין את מינון התרופה ולעקוב אחרי תפקודי הכליות.
• נוירופתיה (פגיעה בעצבים). במקרים נדירים עלולה התרופה לגרום לנוירופתיה. יש לדווח מייד לרופא המטפל על תסמיני נוירופתיה (שמפורטים בסעיף "מהן תופעות הלוואי האפשריות?").
•
רגישות לתרופות נוגדות פטריות ממשפחת האזולים (כמו
פלוקונזול). מי שרגישים לתרופות מהמשפחה הזאת עלולים להיות רגישים גם לאיטרקונזול. לכן יש לדווח על הרגישות הזאת לרופא המטפל.
•
סיסטיק פיברוזיס. מטופלים שסובלים מסיסטיק פיברוזיס עלולים שלא להגיב לטיפול באיטרקונזול. אם הרופא מחליט בכל זאת לתת את התרופה לחולה סיסטיק פיברוזיס, עליו לעקוב היטב אחרי הזיהום הפטרייתי.
•
תכשירים. איטרקונזול משוּוקת בישראל בשני אופנים: תמיסה לשתייה וכמוסות. התמיסה מיועדת רק לטיפול בזיהומי פטריות בחלל הפה, הלוע והוושט ובמקרים של זיהום פטרייתי בעקבות מחסור בתאי דם לבנים (נויטרופניה). הכמוסות מתאימות גם לטיפול בזיהומים פטרייתיים אחרים, למשל בציפורניים, בנרתיק ובעור ובמקרים של זיהומים פטרייתיים סיסטמיים.
•
מערכת חיסון חלשה. אם סובלים ממערכת חיסון חלשה (למשל בגלל מחסור בתאי דם לבנים או בגלל
איידס), יש לדווח על כך לרופא המטפל. זה עשוי להגדיל את המינון של איטרקונזול או להחליף את התרופה.
•
ילדים וקשישים. איטרקונזול אינה מיועדת בדרך כלל לילדים ולקשישים. עם זאת, הרופא עשוי לאשר מתן איטרקונזול לילדים שסובלים מזיהומים פטרייתיים מסוימים כמו
גזזת.
•
זיהום פטרייתי בעור. לעיתים חולפים כמה שבועות עד שאיטרקונזול מצליחה להעלים כליל נגעי עור פטרייתיים.
•
זיהום פטרייתי בציפורניים. לעיתים חולפים בין 6 ל־9 חודשים בין הפסקת השימוש בתרופה לבין היעלמות הזיהום. הסיבה: זה הזמן שדרוש לציפורן כדי לחדש את עצמה.
•
מעקב קבוע. בעת שמטופלים בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולעשות בדיקות דם כנדרש.
• חומרים לא פעילים בתמיסה לשתייה. התמיסה לשתייה מכילה פרופילן גליקול. מדובר בחומר שעלול לגרום לתופעות לוואי מסכנות חיים ביילודים. מינונים גבוהים של התמיסה לשתייה עלולים להיות בעייתיים גם לילדים ולמבוגרים. התמיסה לשתייה מכילה גם סורביטול. יש לדווח לרופא המטפל אם סובלים מאי־סבילות לסוכרים מסוימים או מהפרעות גנטיות שקשורות לפירוק של סוכר ושל פרוקטוז.
• חומרים לא פעילים בכמוסות. כל כמוסה מכילה כ־240 מיליגרם סוכר (סוכרוז). אם סובלים מאי־סבילות לסוכרים מסוימים, יש לדווח על כך לרופא המטפל.
מהן תופעות הלוואי האפשריות?
לאיטרקונזול יש תופעות לוואי רבות, ולכן במהלך השימוש בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל.
תופעות לוואי שמחייבות לפנות מייד לרופא המטפל
• תסמינים של רגישות־יתר בעור (כמו פריחה, אדמומיות, גירוי, גרד, שלפוחיות וקילוף), לחץ בחזה, קוצר נשימה, הפרעות נשימה, נפיחות בפנים (שעלולה להיות גם בעפעפיים, בשפתיים, בלשון או בגרון). לנפיחות עלול להתלוות חום גבוה.
• תסמינים של פגיעה בכבד כמו עייפות ניכרת, חוסר תיאבון, בחילות, הקאות, כאבי בטן, תחושה כללית רעה, צואה בהירה, שתן כהה, הצהבה של העור או של החלק הלבן בעיניים.
• תסמינים של פגיעה עצבית (נוירופתיה) כמו ירידה בתחושה בגפיים, תחושת עקצוץ, כאב או זרמים בכפות הידיים או בכפות הרגליים.
• תסמינים של אי־ספיקת לב כמו קוצר נשימה, עלייה משמעותית במשקל, בצקות או נפיחות ברגליים ובכפות הידיים, עייפות חריגה, קושי לישון.
• כאבים או לחץ בחזה.
• רגישות לאור השמש שמתבטאת בדרך כלל בפריחה אדומה על הפנים.
• הפרעות ראייה כמו ראייה מטושטשת או ראייה כפולה.
• הפרעות שמיעה עד כדי התחרשות, צלצולים באוזניים.
• הפרעות במתן שתן כמו השתנה מוגברת.
• בלבול, סחרחורות, עילפון.
תופעות לוואי שכיחות
שלשולים, כאבי בטן, גזים, בחילות, כאבי ראש, פריחה, גרד.
תופעות לוואי לא שכיחות
בצקות, כאבים בחזה, עלייה בלחץ הדם, דופק מוגבר, סחרחורות, שינויים במצב הרוח, עייפות, חולשה, חלומות מוזרים, הזעה מוגברת, הפרעות בתפקודי הכבד, עלייה ברמות של אנזימי הכבד בדם, עצירות, כיבים בפה, דלקת בחניכיים, דלקת בדרכי השתן, כאבי שרירים, רעד, שיעול, קוצר נשימה, כאבי גרון, חום גבוה.
תופעות לוואי שמתגלות בבדיקות דם
שינויים בתפקודי הכבד, עלייה באנזימי הכבד, ירידה במספר הטסיות, ירידה במספר של תאי הדם הלבנים, ירידה ברמות האשלגן, ירידה ברמות המגנזיום, עלייה ברמות הסוכר, עלייה ברמות האנזים CPK, עלייה ברמות הטריגלצרידים, עלייה ברמות האוריאה.
תופעות לוואי נדירות
נשירת שיער, כאבי שרירים, אי־ספיקת לב, ירידה בחשק המיני, הגדלה של השדיים בגברים (גינקומסטיה), אי־ספיקת כבד, מחלת כבד, דלקת בלבלב, צהבת, נוירופתיה, הפרעות קצב, צפצופים באוזניים, פגיעה בשמיעה עד כדי התחרשות, שינויים בקול, דלקת בכלי הדם.