נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול
נהיגה: התרופה עלולה לגרום לעייפות, לישנוניות, לחולשה ולקושי להתרכז. מי שמטופלים בתרופה יכולים לנהוג רק לאחר שהם מוודאים שהתרופה אינה גורמת להם לתופעות הלוואי האלה.
הריון: התרופה עלולה לגרום למומים בעובר ולהופעת תסמיני גמילה ביילוד. אישה שמטופלת בתרופה הזאת ומתכננת הריון צריכה להתייעץ עם הרופא שלה איזו תרופה חלופית, בטוחה יותר, היא יכולה לקחת. מאחר שהתרופה עלולה לפגוע ביעילות של גלולות למניעת הריון, יש להתייעץ עם הרופא בנוגע לאמצעי מניעה חלופיים.
הנקה: התרופה מופרשת לחלב האם ועלולה לגרום לתופעות לוואי בתינוק היונק, ובהן ישנוניות.
אלכוהול: שתיית אלכוהול עלולה להחמיר את תופעות הלוואי של התרופה.
מתי אסור להשתמש?
1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.
2. אם קיימת רגישות־יתר לפנוברביטל או לתרופה אחרת כלשהי ממשפחת הברביטורטים.
3. אם סובלים ממחלת הפורפיריה או אם יש היסטוריה של פורפיריה במשפחה.
4. בתקופת ההריון וההנקה.
אזהרות חשובות
1. לפני התחלת הטיפול בפרימידון יש לדווח לרופא המטפל על כל בעיה רפואית נוספת שממנה סובלים וכן על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה.
2. לפרימידון עלולות להיות תופעות לוואי כמו עייפות, חולשה וקושי להתרכז. לכן מי שמטופלים בתרופה יכולים לנהוג רק לאחר שווידאו שהיא אינה גורמת להם לתופעות הלוואי האלה.
3. מי שסובלים מדיכאון צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה שכן היא עלולה להחמיר דיכאון ואף לגרום למחשבות אובדניות. יש לדווח לרופא המטפל אם חושדים שלמטופל יש מחשבות אובדניות. הרופא יחליט אם להמשיך בטיפול או להחליף את התרופה.
4. במצבים הרפואיים הבאים השימוש בפרימידון חייב להיעשות בזהירות רבה: אי־ספיקת כבד, אי־ספיקת כליות, תת־פעילות של בלוטת יותרת הכליה (אדרנל), מחלות נשימה, התמכרות לאלכוהול או לסמים (הסיבה: מכורים לאלכוהול או לסמים עלולים להתמכר לפרימידון).
5. אסור לשתות אלכוהול בעת שמטופלים בפרימידון. הסיבה: אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של התרופה.
6. קשישים צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה שכן הם מצויים בסיכון מוגבר לסבול מתופעות הלוואי שלה.
7. גם חולים מאושפזים או מותשים צריכים להשתמש בפרימידון בזהירות רבה.
8. התרופה מאושרת לשימוש בילדים, אך יש להיות מודעים לכך שהיא עלולה לגרום אצלם להפרעות בתהליכי הלמידה.
9. אסור להפסיק את נטילת התרופה הזאת באופן פתאומי בלי להתייעץ לפני כן עם הרופא המטפל. הפסקת השימוש בתרופה באופן פתאומי עלולה להחמיר את האפילפסיה ולגרום להופעתם של תסמיני גמילה. אם הרופא יחליט להפסיק את הטיפול, הוא יורה לעשות זאת באופן הדרגתי, במשך כמה שבועות.
10. פרימידון עלולה לפגוע ביעילות של גלולות למניעת הריון. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לחלופות היעילות ביותר.
מהן תופעות הלוואי האפשריות?
תופעות לוואי שמחייבות לפנות מיד לרופא
1. תסמינים של תגובה אלרגית חמורה בעור כמו פריחה, פצעים, קילוף או התנפחות. התסמינים האלה עלולים להיות מלוּוים בחום, אך גם יכולים להיות ללא חום.
2. אנגיואדמה (סוג של אלרגיה) שבאה לידי ביטוי בנפיחות באחד או יותר מהאיברים הבאים: פנים, לחיים, עפעפיים, שפתיים, לשון, גרון. לנפיחות הזאת עלולים להתלוות קוצר נשימה והרגשת מחנק.
3. הופעת פרכוסים או החמרה של פרכוסים.
4. הפרעות בראייה.
5. שינויים בהתנהגות בעקבות הופעת דיכאון ו/או חרדה: הסתגרות, עצבנות, פאניקה, בכי מוגבר, רגזנות.
6. תסמיני זיהום כמו חום גבוה, צמרמורות, כאב חזק בגרון, כאבים באוזניים או בסינוסים, שיעול וליחה מוגברת, כאבים בעת מתן שתן. התסמינים האלה עלולים להעיד על ירידה ברמות של תאי הדם הלבנים. אם מופיעים תסמיני זיהום צפוי הרופא להורות למטופל לעשות בדיקות דם.
7. תסמיני אנמיה כמו עייפות, חיוורון, חולשה וחוסר אנרגיה.
תופעות לוואי שכיחות
עייפות, כאבי ראש, סחרחורות, תנועה של גלגלי העיניים, הפרעות תנועה.
תופעות לוואי לא שכיחות ונדירות
ראייה כפולה, פריחה מפושטת, אלרגיה, אנגיואדמה, רגשנות־יתר, מחשבות אובדניות, שינויים בהתנהגות, מצב רוח ירוד, בחילות, הקאות, ירידה בחשק המיני, אנמיה, מחסור בתאי דם לבנים.
תגובות בין תרופתיות
1. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש ליידע את הרופא או את הרוקח בנוגע לכל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול. הסיבה: פרימידון מגבירה את הפעילות של אנזימים בכבד ולכן עלולה לגרום לפירוק מוגבר של תרופות ולהפחתת יעילותן. לעיתים צפוי הרופא לאסור על שילוב של תרופות ולעיתים הוא עשוי לאשר שילוב כזה, אך במקביל ינטר את יעילות התרופות הנוספות ואולי אף יורה להעלות את המינון שלהן כדי לפצות על הפירוק המוגבר שלהן.
2. תרופות שעלולות להיות מושפעות מנטילת פרימידון:
א. תרופות נוגדות קרישה כגון אפיקסבן. השילוב אינו מומלץ משום שפרימידון עלולה להפחית מיעילות התרופות האלה ולגרום לכשל טיפולי.
ב. תרופות נוגדות פסיכוזה כמו אריפיפרזול וקלוזפין. פרימידון עלולה להפחית את הרמות של התרופות האלה בדם ולהפחית מיעילותן.
ג. קנביס. פרימידון עלולה לפגוע ביעילות של קנביס. אם יש צורך בטיפול משולב, הרופא לרוב יאשר אותו, אך יקיים מעקב צמוד יותר אחרי המטופל כדי לעמוד על יעילות הטיפול.
ד. גלולות למניעת הריון. פרימידון פוגעת ביעילותן של הגלולות למניעת הריון, ולכן השילוב הזה אינו מומלץ. נשים בגיל הפוריות הנוטלות פרימידון צריכות להתייעץ עם הרופא שלהן באיזה אמצעי מניעה חלופי יעיל להשתמש.
ה. תרופות לטיפול בנשאי HIV. פרימידון עלולה להפחית את הרמות של התרופות האלה בדם, ואילו כמה מהתרופות לטיפול ב־HIV מעלות את הרמות של פרימידון בדם ועלולות לגרום לעלייה בתופעות הלוואי של התרופה.
ו. תרופות לטיפול בהפטיטיס C. פרימידון עלולה להפחית את הרמות של התרופות האלה בדם, ואילו כמה מהתרופות לטיפול בהפטיטיס C מעלות את הרמות של פרימידון בדם ועלולות לגרום לעלייה בתופעות הלוואי של התרופה.
ז. דקסמתזון. פרימידון עלולה להפחית את הרמות של דקסמתזון בדם. ייתכן שהרופא ימליץ על מינון גבוה יותר של דקסמתזון, בהתאם ליעילות התרוםה ובהתאם לתופעות הלוואי שלה.
8. תרופות לטיפול בסרטן כמו דוקסורוביצין ואטופוסיד. פרימידון עלולה להפחית מיעילות התרופות האלה. מומלץ להימנע מלקחת אותן עם עם פרימידון.
ט. תרופות לטיפול במושתלי איברים כמו אוורולימוס. פרימידון עלולה לפגוע ביעילות התרופות האלה. מומלץ להימנע מהשילוב הזה. אם השילוב הוא הכרחי, עשוי הרופא להעלות את מינוני התרופות המיועדות למניעת דחייה של שתלים - מה שמחייב מעקב רצוף אחרי רמות התרופות בדם.
י. תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה כמו ניפדיפין. פרימידון עלולה להפחית מיעילות התרופות האלה. למרות זאת הרופא עשוי לאשר את השילוב הזה, אך יעקוב אחרי ערכי לחץ הדם והדופק של המטופל.
יא. טדלפיל, תרופה לטיפול באין־אונות וביתר לחץ דם ריאתי. פרימידון עלולה להפחית מהיעילות של טדלפיל.
יב. וורפרין, תרופה נוגדת קרישה. אם הרופא יאשר את השילוב הזה הוא צפוי להורות על בדיקת INR בתדירות גבוהה יותר. הסיבה: פרימידון מפחיתה את רמות הוורפרין בדם ובכך פוגעת ביעילותה וגורמת לירידה ברמות ה־INR בדם.
יג. תרופות אחרות לטיפול באפילפסיה כמו קרבמזפין ופניטואין. שילוב כזה עלול להחריף את תופעות הלוואי של כל אחת מהתרופות האלה לטיפול באפילפסיה או, לחלופין, להפחית מיעילותן.
יד. מטרונידזול (תרופה אנטיביוטית). פרימידון עלולה לגרום לפירוק מוגבר של מטרונידזול ובכך לפגוע ביעילותה ולהכשיל את הטיפול.
ט"ו. אנטיביוטיקה ממשפחת הטטרציקלינים כמו דוקסיציקלין. פרימידון עלולה לפגוע ביעילות התרופות האלה.
ט"ז. תרופה נגד דיכאון ממקור טבעי בשם סנט ג'ון וורט (נקראת גם היפריקום פרפורטום או פרע מחורר). סנט ג'ון וורט עלולה להפחית את רמות הפרימידון בדם ובכך להכשיל את הטיפול באמצעות התרופה.
תרופות שעם פרימידון עלולות לגרום לתופעות לוואי במערכת העצבים כמו ישנוניות, חולשה וסחרחורות:
1. תרופות שינה כמו זולפידם.
2. תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים לטיפול בחרדה ובהפרעות שינה כמו דיאזפם.
3. תרופות נוגדות כאבים ממשפחת האופיואידים כמו קודאין.
4. טרמדול, תרופה לטיפול בכאבים.
5. תרופות נוגדות דיכאון.
6. תרופות אחרות לטיפול באפילפסיה כמו למוטריג'ין.
7. תרופות הניתנות להרדמה לפני ניתוחים.
8. תרופות לטיפול באלרגיה כמו כלורפנירמין.
9. תרופות המכילות צמחי מרפא כגון ולריאן ופסיפלורה.
