מיפוי עצמות

מהי בדיקת מיפוי עצמות?

מיפוי עצמות היא בדיקת הדמיה שבה נעשה שימוש בחומר סימון רדיואקטיבי כדי לאבחן סוגים שונים של מחלות עצם. חומר הסימון נקלט במיוחד באזורים שבהם יש פעילות רבה של פירוק עצם או של בניית עצם.

הרופא עשוי להפנות למיפוי עצמות במקרה של כאבים בלתי מוסברים בעצמות - כאבים שעשויים לרמז על שבר, על דלקת, על זיהום או על גידול בעצם שלא ניתן לאבחן בעזרת צילום רנטגן רגיל.

מתי יש צורך במיפוי עצמות?

מיפוי עצמות מסייע לאבחון של המצבים הבאים:

• גידולי עצם שפירים או ממאירים.

• הימצאות גרורות בעצמות. גרורות הן מוקדי סרטן בעצמות שמקורם בגידול שהתחיל במקום אחר בגוף.

• שבר שלא רואים בצילום רנטגן פשוט (השכיחים ביותר הם שברים בירך, שברי מאמץ ברגליים או שברים בחוליות).

• זיהום בעצם (אוסטאומיאליטיס).

• כאב בלתי מוסבר בעצמות.

• מחלות מטבוליות שפוגעות בהרכב העצם ובמבנה שלה.

צריך הכנה מוקדמת?

לפני הבדיקה יש להסיר תכשיטים וחפצי מתכת. ייתכן שיבקשו ממך ללבוש חלוק בעת הבדיקה ויתנו לך לשם כך חלוק בית חולים.

חשוב שנשים בגיל הפריון יאמרו לרופא אם יש סיכוי שהן בהריון.

בארבעת הימים שלפני מיפוי העצמות אסור ליטול תרופות המכילות ביסמוט (מרכיב פעיל בחלק מהתרופות שמשמשות להקלה על כאבי בטן).

לנשים מיניקות מומלץ לא להניק במשך יומיים לאחר הבדיקה, אלא לשאוב את החלב ולהשליך אותו.

איך עושים את הבדיקה?

מיפוי עצמות נעשה באמצעות הזרקת חומר סימון רדיואקטיבי לתוך הווריד. החומר עובר במחזור הדם ומתפזר באיברים השונים ובעצמות. כאשר החומר מתחיל להתפרק, הוא מפיץ קרינה. הקרינה הזאת נקלטת במצלמה מיוחדת שאותה מעביר הבודק מעל גופך. התמונות שנוצרות מראות את כמות הקרינה שהצטברה בעצמות השלד בגופך.

אם מטרת הבדיקה היא לזהות זיהום בעצם, ייתכן שיצלמו אותך שלוש פעמים: מיד עם הזרקת חומר הסימון, זמן קצר לאחר מכן ושוב כעבור 4-2 שעות, כאשר החומר כבר אמור להיקלט בעצמות. בדיקה כזאת נקראת מיפוי בשלושה שלבים.

לאבחון גרורות בעצמות עושים צילום רק 4-2 שעות לאחר הזרקת חומר הסימון. הצילום עצמו נמשך כשעה. ייתכן שיבקשו ממך לשנות תנוחה במהלך הבדיקה. לאחר הזרקת חומר הסימון הרדיואקטיבי יורו לך לשתות הרבה כדי לסייע לכליות לפנות את החומר מהגוף.

במצבים מסוימים ימליץ הרופא על בדיקת הדמיה נוספת הנקראת SPECT, ובה נעשים צילומים מזוויות שונות שבהמשך מעובדים לתמונה תלת־ממדית בדומה ל־CT. בדיקת SPECT עשויה לסייע באבחון מצבים באזורים שקשה לראות את המתרחש בהם באמצעות מיפוי דו־ממדי רגיל.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

הבדיקה נמשכת כמה שעות מפני שיש צורך להמתין 4-2 שעות מהזרקת חומר הסימון ועד ביצוע הסריקה. סריקה של כל השלד אורכת כשעה; בדיקה של אזור מוגבל נמשכת פחות זמן. בדיקת SPECT נמשכת כ־30 דקות.

ירדימו אותי?

לא.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

לצורך הזרקת חומר הסימון לתוך הווריד מתקינים ביד צנתר תוך־ורידי (צינורית קטנה שמוחדרת לווריד). כשמתקינים את העירוי חשים דקירה קלה ביד, בדומה לדקירה שחשים בבדיקת דם רגילה. נדיר שחומר הסימון גורם לתופעות לוואי או לתגובה אלרגית.

הצילום עצמו לא מכאיב, אך תיתכן אי־נוחות קלה בשל הצורך לשכב ללא תנועה במשך זמן רב יחסית.

מכיוון שיש להמתין זמן רב יחסית מהזרקת החומר ועד ביצוע הצילום מומלץ להביא חומר קריאה.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

לבדיקה לא צפויה להיות השפעה על הרגשתך. ייתכן כאב קל במקום הדקירה בזרוע. החומר הרדיואקטיבי ייעלם ברובו בתוך יום וצפוי להיעלם לחלוטין בתוך יומיים.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

אם את בהריון או מיניקה, מומלץ - במידת האפשר - לדחות את הבדיקה כדי לא לחשוף את תינוקך לקרינה.

בדיקת מיפוי עצמות כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. כמות הקרינה בחומר הסימון היא קטנה מאוד ונעלמת לחלוטין בתוך כיומיים. 

מכיוון שהחומר הרדיואקטיבי מוזרק לווריד ואינו מוקרן ממכשיר הצילום, אין שום קשר בין מספר הצילומים לכמות הקרינה הנספגת. גם לגודל האזור שנסרק אין שום השפעה על מידת החשיפה לקרינה.

רק לעיתים נדירות גורם חומר הסימון לתופעות אלרגיות - ואלה בדרך כלל קלות ומסתכמות בפריחות ובנפיחויות. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית חמורה ומסכנת חיים (אנפילקסיס).

יש סיכון קל לדימום או לזיהום באזור החדרת העירוי לתוך הווריד.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן. לבדיקה אין שום השפעה על יכולת הנהיגה.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

אם עשית את הבדיקה במכון או מתקן של כללית: רופא רדיולוג (מומחה לבדיקות הדמיה) או רופא מומחה לרפואה גרעינית יפענחו את תוצאות הבדיקה וישלחו בתוך כמה ימים דו"ח לרופא המטפל שהפנה אותך לעשות את הבדיקה. 

לכן עליך לחזור אל הרופא המטפל כדי לשוחח איתו על התוצאות ועל משמעותן. לעיתים עשויים הרופא הרדיולוג או המומחה לרפואה גרעינית לשוחח איתך מיד לאחר הבדיקה על תוצאותיה.

אם עשית את הבדיקה במכון חיצוני (מכונים שבהסדר עם כללית או בבית־חולים): לכל מכון הנוהלים שלו, ולכן מומלץ לשאול את אנשי המשרד שבו נעשתה הבדיקה מתי ואיך יתקבלו התוצאות (למשל בפקס, בדואר או בשליחה לרופא המטפל בכללית).

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

רק לעיתים נדירות יש לבדיקה השפעות שמצריכות התייחסות רפואית. במקרה של תופעות אלרגיות - למשל פריחה, נפיחות או קוצר נשימה - יש לפנות לרופא.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה שקיבלתי?

מיפוי שבו רואים פיזור אחיד של חומר הסימון ללא אזורים של קליטה מוגברת או מופחתת מלמד על מצב תקין של העצמות.

לעיתים רואים במיפוי אזורים "חמים" שבהם נקלט חומר סימון רב יותר מאשר במקומות האחרים. באזורים ה"חמים" האלה מתרחשת פעילות מוגברת של בניית עצם או של הרס עצם. אזורים "קרים", שבהם נקלט פחות חומר סימון, עלולים להעיד על חוסר פעילות, למשל בגלל הפרעה בהספקת הדם.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

מיפוי עצמות הוא בדיקה שמאפשרת לזהות שישנה בעיה בעצמות, אך הוא פחות שימושי לבירור הגורם לבעיה. לעיתים ניתן לעשות את הבירור הזה באמצעות תיאור מפורט של תולדות הבעיה ובאמצעות בדיקה גופנית מקיפה, ולעיתים יש צורך בבדיקות הדמיה נוספות כמו CT או MRI. 

דרך נוספת לבירור היא ביופסיה של עצם. לשם כך יש להסיר חתיכה קטנה מרקמת העצם באזור החשוד ולהעבירה לבדיקה מיקרוסקופית.

ד"ר טליה קינר היא רופאת משפחה במרפאת חצור הגלילית של כללית