החייאה נועדה להחליף את פעילות הלב והריאות בצורה מלאכותית, ולספק חמצן וזרימת דם לרקמות, בעיקר למוח וללב - עד לחזרת התפקוד הטבעי של הלב.
ילד שאינו נושם ומחוסר דופק יסבול מנזק מוחי קשה ואולי אף ימות - אם לא יטפלו בו מיד. אופן הטיפול בילד תלוי בגורם למצבו, בגילו ובנסיבות, אבל בכל מקרה חייבים לשמור על מספר עקרונות בסיסיים:
• אין לשפוך מים על ילד מחוסר הכרה, כיוון שהם עלולים להישאף לריאותיו.
• אין להכניס אצבע לפיו בניסיון להוציא גוף זר. פעולה זו מסוכנת ועלולה לדחוק את הגוף הזר לריאות ולגרום חסימה.
• כדאי להשכיב את הילד על הצד ולפנות הפרשות מפיו. כך יקטן הסיכון לשאיפת חומרים וגופים זרים.
שלבי ההחייאה
1. הזעיקו עזרה. אם הילד לא מגיב, לא נושם או נושם "נשימות אחרונות" - חייגו 101 ופעלו בהתאם להנחיות מוקד מד"א.
2. בקשו להביא דפיברילטור (מכשיר החייאה מציל חיים הנותן שוקים חשמליים לפעולת הלב). הדליקו אותו, ופעלו בהתאם להנחיותיו. עד להגעת המכשיר, התחילו מיד בביצוע עיסויי חזה.
3. בצעו 30 עיסויי חזה (השלב הזה נקרא גם C – CITCULATION). לחצו במרכז החזה מהר כלפי מטה, לעומק של שליש מעומק בית החזה לפחות ובקצב של 100 לחיצות לדקה לפחות.
בתינוק עד גיל שנה בצעו עיסויי חזה באמצעות 2 אצבעות.
בילדים מעל גיל שנה בצעו עיסויי חזה באמצעות יד אחת או שתיים בהתאם לגודל הילד.
4. פתחו נתיב אוויר (השלב הזה נקרא גם A - AIRWAY) – הטו את ראש הילד לאחור והרם את הסנטר.
5. הנשימו שתי הנשמות ולאחר מכן המשיכו בביצוע 30 עיסויי חזה ושתי הנשמות עד להגעת צוות מד"א (השלב הזה נקרא גם B – BREATHING) . אם לא עברתם קורס החייאה, מומלץ לבצע עיסויי חזה בלבד ללא הנשמות.
האם החייאת ילדים שונה מהחייאת מבוגרים?
כללי ההחייאה הבסיסית דומים, מלבד הדגשים שצוינו וקשורים למבנה הקטן של הילד או של התינוק.
השוני העיקרי הוא בסיבת ההחייאה: בעוד שבמבוגרים מדובר לרוב באירוע לב ראשוני, הרי שבילדים, כתוצאה ממחלה או מחבלה, קיימת הידרדרות מתמדת בתפקוד הנשימתי או בתפקוד הלב שמובילים לבסוף לדום נשימה ולדום לב.
האם יש כללים מיוחדים להחייאת תינוקות?
תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם נושמים כמעט רק דרך האף. מכיוון שלשון של תינוק גדולה ביחס לפה ועלולה לחסום בקלות את דרכי האוויר - יש לדאוג שמעברי האוויר באף יהיו נקיים מהפרשות.
תינוקות נושמים בעיקר דרך הסרעפת, וכדי לסייע לפעולת הסרעפת חשוב לשמור שהתינוק יהיה במצב מאונך.
בנוסף, אצל תינוקות הלוע קדמי וגבוה יותר ביחס למבוגרים, ולכן קיים סיכון גדול יותר של שאיפת מזון. גם מערכת הבליעה עדיין לא בשלה: ככל שהתינוק שנמצא במצוקה נשימתית קטן יותר כך הוא מתעייף מהר יותר וגדל הסיכון לאי ספיקה נשימתית.
הסיבות העיקריות לדום לב ולמוות בתינוקות
בתינוקות מתחת לגיל שנה, הסיבות העיקריות לדום לב ולמוות הן סיבוכים סב־לידתיים, סיבוכי פגות ומומים מולדים, זיהומים קשים במערכת הנשימה (כגון מחלת הברומכיוליטטיס), סיבוכים במערכת העצבים המרכזית, סיבוכים במערכת הדם ומוות בעריסה.
בילדים בני שנה ומעלה, הסיבה העיקרית למוות ולנכות קשה הן תאונות וחבלות.
חשוב לזהות את המצוקה הנשימתית בשלב מוקדם. רוב המקרים הדורשים החייאה נגרמים בגלל בעיה נשימתית. כאשר זו לא נפתרת, נגרם דום לב משני. אם עושים החייאה בשלב מוקדם של דום נשימה, ללא דום לב, הסיכוי להבריא מוערך ב־70% עד 75%.
בתינוקות שלקו כבר בדום לב, בדרך כלל מכיוון שההחייאה לא נעשתה מוקדם, הסיכוי להישאר בחיים הוא נמוך משמעותית. לכן חשוב ביותר לזהות מוקדם את אותם מצבים (במערכת הנשימה או במערכת הלב) שעלולים לגרום לדום נשימה ולדום לב, ולמנוע אותם מראש. אז הסיכויים להצליח הם כמעט 100%.
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית לרפואת משפחה ורופאת הבית של אתר כללית
